רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'
סטיבן וילסון רוק מתקדם > חדשות ואירועים > סטיבן וילסון

סטיבן וילסון בישראל

Steven Wilson in Israel

ב16.11.2013 הגיעו סטיבן ווילסון ולהקתו, המורכבת מנגנים-מבצעים יוצאי דופן, לרידינג 3 בתל אביב כחלק מסיבוב ההופעות של האלבום "העורב שסירב לשיר".

מאת: אסף לוי | פורסם: 17 נובמבר 2013



ראשית, ובאופן יוצא דופן, ההופעה החלה בדיוק בשעה הנקובה על הכרטיס – 22:00. אחרי אינספור הופעות ואירועים שהחלו הרבה אחרי הזמן בשנה האחרונה, זו סיבה למסיבה. ומזל שכך היה – הקהל המאושר קיבל הופעה גדושה בחומרים חדשים וישנים, שנמשכה כשעתיים וחצי.


בסמיכות לתחילת ההופעה הוצג וידאו של נגן רחוב שלא ממש מנגן, ורעשי הרקע של הרחוב מילאו את האולם. כצפוי, סטיבן עלה לבמה כשהוא מנגן בדיוק כאשר החלה הנגינה בקטע הוידאו, ומי שלא בדק את ה-set list של ההופעות הקודמות הופתע לשמוע את 'טריינז' (Trains) של פורקיופיין טרי (Porcupine Tree) כשיר הפותח של הערב. לאחר מכן, עלו לבמה הנגנים החברים בהרכב הנוכחי של סטיבן – גאת'רי גובן (Guthrie Govan) על הגיטרה, ניק בגס (Nick Beggs) על הבס, אדם הולצמן (Adam Holzman) על הקלידים, תיאו טראוויס (Theo Travis) על כלי הנשיפה, ומר צ'אד ווקרמן (Chad Wackerman) הגדול על התופים, במקום מרקו מינרמן (Marco Minnemann) שלא יכול היה להגיע.


כמתבקש, החל ההרכב לנגן את 'לומינול' ("Luminol"), הרצועה הראשונה מהאלבום האחרון. בתור אדם שפקד את רידינג 3 לפחות 10 פעמים השנה במגוון רחב של הופעות, ומכיר את הסאונד של המקום היטב, יש לציין לטובה את ההופעה מבחינה זו, וטוב שכך – מוזיקה כה עמוסה הייתה עלולה ללכת לאיבוד אילולא טכנאי הסאונד היו עושים עבודה פחות ממצוינת.


אחרי "לומינול" התחוור לי משהו - סטיבן ולהקתו נשמעים טוב יותר על הבמה מאשר באלבום הסטודיו. הרבה יותר טוב. הביצועים מושלמים בשני המקרים, אבל העוצמה והאלתורים של המוזיקאים המוכשרים באים לכדי שיא כאשר הם מול קהל אוהב. והקהל היה אוהב מאוד, ונתן חיבוק חם (וקולני!) במהלך כל השירים, וביניהם. "חיבוק" חם במיוחד קיבל הגיטריסט המחונן גאת'רי גובן, שכבר ביקר אותנו בעבר עם הרכב בשם 'דה אריסטוקרטס' "The Aristocrats".


סטיבן וילסון - ביקורת אלבום - העורב שסירב לשיר
ביקורת אלבום - סטיבן וילסון
ווילסון, בעל כריזמה בימתית ושנינות בריטית משעשעת, העיד על עצמו כ"אידיוט" מוזיקלי – לא קורא או כותב תווים, וחסר ידע תיאורטי. בכדי להסביר באופן היתולי כיצד הוא מעביר רעיונות למוזיקאים מלומדים, הוא ביקש מגאת'רי להדגים. ברגע שנאמר השם "גאת'רי גובן" – הקהל השתולל ולא הפסיק למחוא כפיים ולשאוג עד שסטיבן אמר "That is thoroughly deserved, but we do need to get on with it!”. היה ניכר שגאת'רי מתרגש מהאהבה הרבה והכבוד האינסופי שהקהל הישראלי רוחש לו (לפחות דקה שלמה עברה לפני שסטיבן "השתיק" את הקהל). סטיבן ביקש מגאת'רי כל מיני בקשות מוזרות כגון "תנגן משהו שמתאים לאיש שבדי בודד הולך ביער", וגאת'רי הדגים את יכולותיו המרשימות.


במהלך הערב ביצע ההרכב את האלבום "העורב" כמעט במלואו: בוצעו 5 מתוך 6 האלבום, כיוון ש-'דה פין דרופ' נשאר בחוץ. האלבום תובל בשירים מאלבומי הסולו הקודמים של ווילסון, וגם שיר פרוג חדש, ארוך, ומצוין לדעת כותב שורות אלו. הסט-ליסט היה זהה להופעות קודמות בסיבוב ההופעות הנוכחי. ושוב, מי שלא עיין בסט-ליסט לפני ההופעה, הופתע לשמוע את השיר האהוב 'רדיואקטיב טוי' ("Radioactive toy") כהדרן עם שיר חדש נוסף. סטיבן והלהקה נתנו ביצוע יפהפה ומרגש לאחד הקטעים האהובים ביותר של Porcupine Tree, מימיה הראשונים בהם הלהקה הייתה בעצם פרויקט של איש אחד.


ההשקעה הגדולה באפקטים וויזואליים תרמה מאוד לחוויה – מסך בד שקוף למחצה נפרש בקדמת הבמה בשלב מסוים, והוקרנו עליו קטעי וידאו-ארט רלוונטיים לכל שיר. המסך תפקד גם כפילטר, והנגנים המעט מטושטשים וצלליותיהם שנראו מבעדו הפכו את החוויה המוזיקלית-וויזואלית למרשימה ביותר. הביצועים עצמם היו, כאמור ללא רבב. מקוריות המוזיקה שנויה במחלוקת בחוגים מסויימים, אבל אין ספק שההרכב הנוכחי מביא עמו לבמה איכויות יוצאות דופן. את מירב ה"נפח" הבימתי מעבר לווילסון עצמו קיבלו גאת'רי ואדם, עם אלתורים מרהיבים ומעניינים. חבל היה לי שרב האומן על התופים, צ'אד וויקרמן, לא קיבל מרווח לאלתורים או לתצוגת תכלית – מדובר באחד מגדולי המתופפים בעולם.


ווילסון עצמו התרוצץ על הבמה כל העת, החליף בין גיטרות אקוסטיות שונות, גיטרה חשמלית, קלידים, ובס. גם מבחינת השירה נעשתה עבודה טובה, למרות יכולותיו הווקאליות הבינוניות. הבמה הוציאה ממנו מן עוצמה שחסרה לו באלבומי האולפן, והשירה המגבה של ניק בגס השלימה את החסר.

לסיכום, ההופעה ברידינג הייתה מרהיבה, מרגשת, ומושלמת לחלוטין מבחינה טכנית – סאונד ואפקטים חזותיים. גם המקטרגים על מקוריות המוזיקה של סטיבן ווילסון, לעתים בצדק, לא יוכלו להישאר אדישים אל מול מפגן כה מרשים של נגנים מהשורה הראשונה בעולם, שהראו בדיוק מדוע הם נמצאים בסטטוס בו הם נמצאים. אם מקובל היה לחלק ציונים להופעות, זו בוודאי הייתה מקבלת 10\10.




אסף לוי הוא גיטריסט בלהקת קסנולית' (Xenolith)


התגובות שלכם: מה יש לכם לומר על סטיבן וילסון בישראל?
***




אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il