חזרה לעמוד ראשי

ביקורות אלבומים

Dream Theater

Images And Words: Live In Tokyo
5 Years In A Livetime [2-DVD]


2004 Elektra Records
USA
(3 hours, 28 minutes)

DreamTheater.net


ביקורת: אורי ברייטמן
4/10/04
Live In Tokyo / 5 Years In A Livetime
במחיר מגוחך של תשעים שקלים לערך, מציעה להקת דרים ת'יאטר שלוש וחצי שעות של הופעות חיות, קליפים, ראיונות והצצות מאחורי הקלעים. המחיר נמוך מפני שהחומר ישן-יחסית. הדיסק הראשון מבין השניים מוקדש להופעה בטוקיו משנת 1993 שהוקדש בעיקר לאלבום השני (והפופולרי) שלהם Images and Words. הדיסק השני הוא אוסף מתוך חמש שנות פעילות (1994-1998), המציג בין השאר הופעות מלונדון ומרוטרדאם, וכמה קאוורים. איכות הסאונד טובה, איכות הצילום נעה בין בינונית לטובה.

 

מבחינה מוסיקלית טהורה, צפייה בדיוידי הזה לא מגלה כמעט כלום. את הכל כבר שמענו באלבומים, ומה שלא שמענו - לא הפסדנו. הדיוידי הזה מוקדש, למעשה, ל"שואו" של הדרימרים על הבמה. ג'ון פטרוצ'י מלמד את מעריציו כיצד לרוץ על הגיטרה, ג'יימס לברי מתרוצץ על הבמה - כל חמש שניות הוא צריך לסדר את השיער - וצועק בלי רחמים, ג'ון מיונג מזיע וסובל בשקט, מייק פורטנוי מתחרע על התופים כאילו בלע מיכלית של סטרואידים, קווין מור מעביר עוד יום שקט על הקלידים - ואחרי עזיבתו, דרק שריניאן תוקע הופעה עם משקפי שמש על המצח, כאילו הוא עומד לעזוב בכל רגע.

 

זו להקה של פוזה, טי-שרטים שחורים ומפלים של זיעה; השיער הארוך, הפרצופים הקשוחים, העיבודים הבומבסטיים, התיפוף הקדחתני - הכל מודגש היטב גם ברמה החזותית. דרים ת'יאטר חיים בשביל הקהל שלהם, ומשאירים מעט מאוד מקום לעצמם. חוש הומור הוא מצרך בלתי-מבוקש. האווירה נעה בין התוקפני ובין הקיטשי: אין משהו באמצע. או שאנחנו בעיצומה של בלאדה סוחטת-דמעות (ג'יימס לברי מתאמץ מאוד להעביר את ה"רגשות" גם למאזין האטום ביותר), או שאנחנו טסים עם שתי הרגליים על תופי הבאס של פורטנוי החייתי. לשני הקלידנים, מור או שריניאן, לא היה הרבה מקום להתבטא. הצמד פטרוצ'י-פורטנוי דורס כל תחרות.

 

הראיונות וה'מאחורי הקלעים' מגלים להקה ילדותית למדי: פורטנוי חוצה את הכביש ב'אבי רואד' ומשתולל כמו נער; פטרוצ'י נחנק מפופ-קורן באולפן; שריניאן רוקד סטפס באולפן; מיונג מודד קימונו ביפן; מור מתלוצץ על חשבון מעריצה יפנית שמבקשת חתימה; הכל מאוד שטחי, כמעט מגוחך. כשהם מנגנים על הבמה עם סטיב האו, הם נראים כמו תלמידים, לא שותפים. האו, למרות גילו ולמרות שהוא פחות מהיר מפטרוצ'י, מצליח להפיק סולואים יותר מעניינים מג'ון הצעיר.

 

הקליפים המשמימים מורידים את דרים למטה, לרמה של "עוד להקה שמנסה להצליח באם-טי-וי" - כל הקלישאות הקליפיות הידועות, משחקי אור וצל, שיער חפוף-היטב ושאר שרצים. גם הפגישות של חברי הלהקה עם מוסיקאים מלהקות רוק אחרות באירופה נראות כמו מפגש של מעריצים עם כוכבים. אין דיאלוג אמיתי, אלא יותר תשוקה להתחכך עם האגדות-לכאורה. גם הקאוורים הרבים לא משרתים את הלהקה - להיפך: נדמה כאילו הם לא בטוחים בחומר המקורי שלהם. בשביל מה, למשל, זקוקה דרים ת'יאטר לציטוטים של מטאליקה? לא ברור עד כמה חברי הלהקה רגישים לניואנסים האלו.

 

בכל הנוגע ל"פרוגרסיביות" של דרים ת'יאטר, דבר אחד בטוח: לפני שג'ורדן רודס נכנס לתמונה, הקלידים היו המרכיב המוזנח במוסיקה. יותר מדי פעמים אפשר להבחין שהקלידים נמצאים נמוך-נמוך במיקס הסופי, ויותר מדי פעמים מתברר שהלהקה מסתמכת באופן בלעדי על הגיטרה של פטרוצ'י בשביל ההרמוניה, המלודיה והסולואים. ההתמקדות בגיטריסט מדללת את הצליל של הלהקה, וגם פוגעת בדינמיקה של העיבודים. טוב שהסיפור הזה נגמר בסוף שנות התשעים - כי הדיאלוג והתחרות בין הקלידים ובין הגיטרה הפכו את דרים ת'יאטר להרכב הרבה יותר מעניין.

 

ברמה הטכנית, הצליל של המופע בטוקיו טוב. ה"סראונד" לא מוסיף הרבה, והמיקס קצת חסר השראה. הקליפים מוצעים בצליל סביר. הדיסק השני מזגזג בין רמות צליל שונות, ולא תמיד התוצאה הסופית מהנה לצפייה. הצילום חשוך מדי במופע של טוקיו, ובמקרים אחרים הוא פשוט חובבני. מבחינה זאת, הדיוידי לא מציג את הלהקה במלוא הדרה, ומתאים למאזינים/מעריצים מנוסים.

 

לסיכום, הדיוידי הכפול של דרים ת'יאטר מעניק תמורה נאה לכסף, אבל לא מגלה משהו חדש ומסעיר על המוסיקה של הלהקה. נראה שהמוצר יצא לשוק כדי לספק את המעריצים, ולא כדי לחשוף זוויות חדשות על הרכב הפרוג-מטאל המפורסם ביותר בעולם. מתאים מאוד לבני-נוער חובבי אדרנלין, פחות לשוחרי פרוג טיפוסיים המבקשים בגרות ועידון. הציון: 8/10


Dream Theater - A Change of Seasons

Dream Theater - Images and Words

Dream Theater - Scenes From A Memory

Dream Theater - Six Degrees of Inner Turbulence

Dream Theater - Train of Thought

Dream Theater - When Dream and Day Unite






איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי כזה דבר")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כזה מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים מצויין")

הפקה (איזה סאונד בן-יונה יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור הזה")

ביצוע ("איך שהם יודעים לנגן, זה לא יאומן")



 

ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / להקות ואמנים

www.mitkadem.co.il

Email: uribreitman@gmail.com