|
דרים ת'יאטרDream TheaterScenes from a Memory ללא עוררין, להקת הדגל של ה"פרוגרסיב מטאל", או "פרוג-מטאל" בקיצור. סגנון זה החל להתפתח בסוף שנות השמונים, בעיקר בארה"ב, ולקח את מוסיקת המטאל צעד אחד קדימה אל עבר מחוזות הרוק המתקדם. למרות שמדובר בהרכב אמריקני שפונה בעיקר לחובבי המטאל לסוגיו, דרים ת'יאטר הצליחו לפרוץ את גבולות הז'אנר בו פעלו. בעזרת יצירות ארוכות, שאפתניות, וירטואוזיות ובנויות-היטב, בנתה לעצמה דרים ת'יאטר קהל מעריצים אדוק בכל רחבי העולם, וגם בישראל. מעבר לפעלולי הגיטרה של ג'ון פטרוצ'י, מיומנות התיפוף של מייק פורטנוי ומהירות הקלידים של ג'ורדן רודס -- הלהקה מצטיינת בעיבודים מושלמים שיודעים להכיר בגבולות יכולת המאזין. למרות הנטייה להיכנע לקלישאות הרוק המתועש ולשלב ליריקה סנטימנטלית ודביקה לעתים, האלבום המומלץ הוא "סצינות מזיכרון", אופרת-רוק מרשימה באורך של כמעט 80 דקות. חלק מחברי הלהקה פעילים בהרכבים אחרים, בין השאר גם ליקוויד טנשן אקספרימנט (Liquid Tension Experiment), שהוציאה שני אלבומים. ללהקה גם מועדון מעריצים ישראלי פעיל, שמחכה בקוצר-רוח ליום שבו דרים תופיע גם בתל אביב. דרים ת'יאטר - ביוגרפיה טנג'רין דריםTangerine DreamPhaedra 1974 Stratosfear 1976 להקה גרמנית חשובה שנוסדה ב-1967 ומזוהה כאחת החלוצות החשובות של המוסיקה האלקטרונית באירופה, שהחלה לצאת מגרמניה במחצית השנייה של שנות ה-70. טנג'רין דרים מזוהה גם עם זרם ה'קראוט-רוק' (Kraut-Rock) שצבר השפעה ברחבי היבשת, כסוג של תגובה/תשובה לרוק האנגלו-סקסי של אנגליה ואמריקה. טנג'רין דרים סיפקה חידושים בתחום הסינתיסייזרים וה'לופים' המלאכותיים, שהשפיעו על זרמים אחרים בהמשך התפתחותה של מוסיקת הרוק באירופה. המוסיקה של טנג'רין דרים, למרות היותה אלקטרונית בחלקה, איננה מיועדת לריקודים. היא מהורהרת, פילוסופית, ונעה בין מדיטציה למדע בדיוני. לא קל לסווג את טנג'רין דרים מבחינה סגנונית, כיוון שנגעה ב"ספייס-רוק", מינימליזם נסיוני, אמביינט וגם ניו-אייג'. הלהקה הוציאה למעלה מ-100 אלבומים שונים, מספר מדהים לכל הדעות. אמנם לא רוק מתקדם מובהק, אבל להקה שהרחיבה את גבולות הרוק והשפיעה על מאות אחרות. הלהקה מעולם לא הגיעה לישראל, והופעה שתוכננה לתל-אביב במאי 2014, במסגרת חגיגות 40 שנה לאלבום 'פדרה' המפורסם, בוטלה ברגע האחרון בגלל חשש של ההפקה המקומית מהפסד כספי. מייסד טנג'רין דרים, אדגר פרוזה, נפטר בינואר 2015 בגיל 70. עתידה של הלהקה לאחר מותו של פרוזה אינו ברור, והסיכויים להופעה נוספת בישראל נראים עתה אפסיים. פוקוסFocusMoving Waves הולנד הוציאה מתוכה מספר מרשים של להקות רוק מתקדם מוצלחות, ו"פוקוס" היא אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר למה שהתרחש שם בשנות השבעים. פוקוס היתה פעילה עד 1974 אבל צברה פרסום רב בזמן קצר. שתי דמויות חשובות ברוק ההולנדי, תיס ואן ליר (שירה, קלידים, חליל) בשיתוף עם הגיטריסט יאן אקרמן, עזרו להרכב להגיע להכרה בינלאומית. ואן-ליר ואקרמן פירקו את פוקוס כדי לפתוח בקריירות סולו שנמשכו שנים ארוכות, אך ואן-ליר הקים מחדש את פוקוס בגרסה אחרת, בשנות התשעים. פוקוס הצליחה להגיע אל מצעדי הלהיטים אך במקביל זכתה להערכה גם בחוגים הפרוגרסיביים, בעזרת שילוב מוצלח בין מוסיקה קלאסית, רוק וקצת "יודל" פה ושם. מומלץ במיוחד האלבום מובינג וייבס (Moving Waves) שנחשב לאלבום הפרוג המפורסם שיצא עד היום מהולנד. (תמונות) סטיקסStyxThe Grand Illusion 1977 הלהקה אמנם מזוהה יותר עם הצד הפומפוזי של רוק האצטדיונים ("ארינה-רוק"), אבל בין השנים שילבה סטיקס בין רוק אמריקני מסחרי ובין רוק מתקדם בהשפעה אירופאית. השנים 1972-1974 היו הפרוגרסיביות ביותר, ובנו את גרעין המעריצים שלהם בעיר שיקגו. בשלהי שנות השבעים החלה הלהקה להתמקד בכתיבת להיטים מלודיים, וזכתה להצלחה עצומה החל מ-1977, שנת הפריצה הגדולה. עד 1981 הוציאה סטיקס את אלבומיה הפופולריים ביותר. עם השנים זכו לכמה אוספים מוצלחים. טריוויה: שניים ממקימי הלהקה היו אחים - צ'אק וג'ון פאנוזו. ג'ון נפטר ב-1996 בעקבות אלכוהוליזם חריף; צ'אק חלה באיידס ובסרטן, אך הצליח לשרוד. אלבום האולפן האחרון של סטיקס יצא ב-2005, והיא ממשיכה להופיע גם בשנים האחרונות, ומתעדת את עצמה גם על גבי דיוידי. |
Email: uribreitman@gmail.com