רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
רוק מתקדם > אמנים ולהקות > סולסטיס קויל

להקת סולסטיס קויל

שנת הקמה

2001

השפעות

רדיוהד, מיוז, פורקיופיין טרי, אושנסייז, דה מארס וולטה, דרים ת'יאטר

חברי הלהקה

  • שיר דויטש - שירה, גיטרות
  • עופר וישניא - גיטרות מובילות
  • שי ילין - קלידים
  • מיכאל גלפרין - בס
  • יקיר פיטוסי - תופים

אלבומים

סולסטיס קויל - קומיוט - 2015
קומיוט
Commute
2015
סולסטיס קויל - נצ'ורל קוזז - 2015
נצ'ורל קוזז
Natural Causes
2011
סולסטיס קויל - מרשם לחתכי נייר - 2005
א פרסקריפשן פור פייפר קאטס
A Prescription for Paper Cuts
2011


ראיון לרגל הוצאת אלבום שני (7 אוגוסט 2011)

הרכב רוק מתקדם ישראלי מוציא אלבום שני (Natural Causes) בלייבל בינלאומי, ומדבר בראיון על המפגש עם דרים ת'יאטר, השפעות של פורקיופיין טרי, איך זה לאבד מתופף ועם מי ירצו להופיע בעתיד

מראיין: אורי ברייטמן

1. אם היית/ם צריך/ים להגדיר את הלהקה עבור מישהו, בשתי שורות, מה היית/ם אומר/ים?

שיר דויטש: הייתי מתאר אותנו כלהקה שעושה פרוג-מטאל לא טכני. ההגדרה הרשמית שלנו היא פרוג-רוק אלטרנטיבי, אבל באלבום החדש יש נטייה הרבה יותר חזקה לכיוון של הפרוג-מטאל, רק שאצלנו אין את המירוצים הנהוגים בז'אנר.

עופר וישניא: הייתי אומר שזו להקה ששמה דגש שווה ערך על כתיבת שירים, מלודיות טובות, וכמו כן על ניסיון לחידוש ותחכום עם מוזיקה בעלת מגוון רבדים. שיר טוב הוא כזה שאתה יכול לזמזם אותו לעצמך, אבל כשאתה מאזין לו שוב ושוב אתה כל הזמן מגלה דברים חדשים.

A Prescription for Paper Cuts
A Prescription for Paper Cuts
2005

2. עברו 6 שנים מאז אלבום הבכורה שלכם. אפשר לקבוע בוודאות שמוסיקה היא לא המקצוע הראשי שלכם, וזה לא הולך להשתנות?

שיר דויטש: כרגע זאת המציאות, לגבי העתיד – אין לדעת, הכל יכול לקרות. אבל מההיכרות שלי עם מוסיקאים מחו"ל שעושים פרוג, מסתבר שחלקם נמצאים באותו המצב. בכל אופן, כל עוד לא תגיע חברת תקליטים בינלאומית שתיקח אותנו תחת כנפיה ותזמין אותנו לטור ברחבי העולם, הסיכויים שזה יקרה די נמוכים. אבל זה בסדר, אנחנו נהנים לעשות את המוסיקה שלנו בדרך שלנו ובקצב שלנו, בלי לחצים חיצוניים.

עופר וישניא: זה המצב הנוכחי, אבל לא מבחירה. אם באופן פתאומי יתאפשר לנו להתרכז במוזיקה ולעשות זאת כל היום, כך יהיה המצב. אבל זה פשוט לא ריאלי בישראל של ימינו.

שי ילין: אישית, אני נהנה מה-day job שלי לא פחות מאשר אני נהנה להפיק אלבום. אין ספק שבהינתן האפשרות להיות כוכב רוק במשרה מלאה הייתי קופץ על ההזדמנות, אבל זה לא כאילו אני רק מחכה לפריצה הגדולה.

3. בהנחה שמדובר באלבום קונספט (אפילו אם ההנחה שגויה), מהו הנושא העובר ברוב השירים באלבום?

Natural Causes
Natural Causes
2011
שיר דויטש: כמו האלבום הקודם שלנו, אין ממש קונספט במובן המלא של המילה (כלומר סיפור או דמויות המשתלבות בין השירים), אבל כן יש איזושהי אווירה כללית שמנחה את כל השירים מבחינת הנושאים שאנחנו נוגעים בהם. נדרשנו פעם ממש לפשט את ה"קונספט" של האלבום כשישבנו בבית קפה וניסינו לחשוב על שם לאלבום. זרקנו כל מיני שמות ואז הגיע המלצר אז שאלנו אותו איך הוא חושב שצריך לקרוא לאלבום, וכשהוא שאל על מה הוא מדבר, אמרנו "על בחורות ועל המוות", וככה בסופו של דבר הגענו לשם Natural Causes.

שי ילין: למעשה, המלצר שאל במה האלבום עוסק ואמרנו לו משהו בסגנון של: "סוף; של מערכות יחסים, של תקופות, של חיים. אבל לא סוף דרמטי, אלא יותר כמו מוות בנסיבות טבעיות". ואז נפל לנו האסימון.

עופר וישניא: אני חושב שה"קונספט" הוא יותר הרגשה מאשר משהו קונקרטי. האלבום רווי במחשבות ותהיות על טיב בני אדם, על הקשר ביניהם ועל התמודדות עם הקיום. זה אולי נשמע פילוסופי במקצת, אבל למעשה הטקסטים מאוד קשורים להרגשה האישית שלנו בהתקלות במצבים מסוימים בחיים.

4. האם לפי הקצב הנוכחי, האלבום הבא ייצא באיזור 2017? (לקחת בהומור, בבקשה)

שיר דויטש: האלבום היה מוכן כבר בתחילת 2010, אבל לא הוצאנו אותו כי היינו במגעים עם כמה לייבלים בחו"ל עד שבסוף בחרנו ב-Melodic Revolution Records. אבל אם לומר את האמת, כנראה שלא יהיה עוד אלבום – לא בפורמט של דיסק לפחות. עם Natural Causes רצינו להוציא משהו ממש מיוחד, ולכן הלכנו על עטיפה מושקעת ומלאה בפרטים כדי שבאמת יהיה לדיסק ערך מוסף, ואנשים כן נמשכים לזה, אבל בסופו של דבר, צריך להודות בעובדה שהפורמט של הדיסק גוסס, ואפשר רק לתאר איך שוק המוסיקה ייראה בשנת 2017. כך שלהדפיס דיסק זה בזבוז מוחלט של כסף וחומר. יכול להיות שנשחרר אלבומים דיגיטליים, או שבכלל נזנח את פורמט האלבום ונשחרר שירים בודדים כמו ש-Project RNL עושים. נראה כבר. בינתיים אנחנו כבר עובדים על חומרים חדשים, אז כנראה שזה יקח פחות זמן הפעם.

עופר וישניא: אנו אכן עובדים על חומרים חדשים ומקווים שייקח פחות זמן עד האלבום הבא. מצד שני, אנחנו לא רוצים לשחרר משהו שלא מרגיש מוכן ב-100%, בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו מציבים לעצמנו. אני חושב שההשקעה הרבה שלנו והאמונה בפועלנו ניכרת בכל תחומי הפעילות שלנו, בין אם זה המוזיקה עצמה, העטיפה הגרפית סביבה, האתר שלנו או הפעילות הענפה ברשתות חברתיות.

5. כתבתם וביימתם פרודיה על האודישנים של דרים ת'יאטר לתפקיד המתופף. אשמח לשמוע קצת איך זה התחיל (מאיפה נולד הרעיון המקורי), לאן זה התפתח (צפיות ותגובות) ואיך זה הסתיים לאחרונה (המופע של דרים, וכמובן הפידבק אחריו?)

שיר דויטש: זה התחיל מזה שאני ועופר דיברנו על לצלם קליפ בשביל לקדם את האלבום החדש, אך הייתה רק בעיה אחת – המתופף שלנו, יציב כספי, עבר לגור בברלין בשנה שעברה. אז אמרנו בצחוק שאולי נעשה אודישנים למתופף חדש כמו דרים תיאטר, אבל האודישן יהיה רק בשביל להשתתף בקליפ, ומשם זה התגלגל.

עופר וישניא: אני זוכר שבאופן ספציפי אמרתי לשיר בצחוק "כן, ויהיה שם מישהו שלא יודע לנגן בכלל! נניח, יש לו משולש או משהו!" ופתאום בהילוך מהיר של כמה חודשים קדימה, יש לדמות הזו שם: “Triangle Guy” עם עמוד בפייסבוק ומעריצים.

שיר דויטש: התכנון היה לשחרר את הפרודיה ואת הקליפ של Too Many Regrets ביחד, כי בסופו של דבר המטרה הייתה לקדם את המוסיקה שלנו. פרסמנו את הפרודיה ברשתות חברתיות ובפורומים שונים של מוסיקה ובפורומים של מעריצים דרים תיאטר, ואנשים ממש התלהבו מזה. אני ציפיתי שנקבל גם הרבה תגובות זועמות מהמעריצים, אבל כולם דווקא לקחו את זה בראש טוב.




איכשהו הקליפ התגלגל לג'ורדן רודס ולג'ון פטרוצ'י, ואז הבום הגדול הגיע. אחרי שפטרוצ'י פרסם את הקליפ בפייסבוק ובטוויטר שלו, אלפי אנשים נכנסו וצפו בקליפ והגיבו.

הרעיון להקרין את הפרודיה בהופעה בא מרודס; הוא העביר לנו את המסר דרך אייל עמיר, שכידוע עבד איתו על שני קליפים עם RNL. על הדרך גם ארגנו מפגש עם הלהקה.

עוד לפני שהפרודיה הוקרנה בהופעה של דרים בארץ, מונה הצפיות ביוטיוב כבר הגיע כמעט ל-20,000. אחרי המופע הרבה אנשים סיפרו לנו שהם ראו את זה, למרות שחלק מהקהל לא כל כך הבין במה מדובר, וחלק מהקהל כבר ראה את הפרודיה לפני ההופעה. נכון לעכשיו קיבלנו 110 תגובות וכמעט 24,000 צפיות. לקליפ של Too Many Regrets יש מעל ל-4,000 צפיות, שזה הישג לא רע בהתחשב בעובדה שרוב הקידום שלו היה דרך הפרודיה ולא באופן ישיר.

6. ושוב בגזרת דרים ת'יאטר - אנא תאר/ו בהרחבה את המפגש שלכם עם מישהו מחברי הלהקה, במהלך הביקור שלהם בישראל או לפניו.

שיר דויטש: המפגש שלנו איתם היה די קצר, מפאת לוח הזמנים הצפוף של הלהקה. פגשנו אותם לפני ההופעה של להקת החימום, ביחד עם החבר'ה של מועדון המעריצים הישראלי. פטרוצ'י מאוד התלהב כשהוא ראה אותנו ואמר שאנחנו מאוד מצחיקים, ואפילו מייק מנג'יני (מי שחטף מאתנו הכי הרבה בפרודיה) היה מאוד משועשע ותומך. נתנו להם במתנה משולש ממוסגר עם ההקדשה “Let the triangle carry on”, וכמובן עותקים מהאלבום שלנו.

בסה"כ זה היה מפגש מאוד מרגש, כי מעבר לעובדה שפגשנו את המוסיקאים שכל כך השפיעו עלינו במשך שנים, הם גם ידעו מי אנחנו!

עופר וישניא: זו הייתה באמת חוויה. רודס ופטרוצ'י חזרו ואמרו שאנחנו ממש מצחיקים. מנג'יני אמר שחבל שיש את המילה fuck כל כך הרבה פעמים בקליפ כי הוא לא יכול להראות את זה לילדים שלו. לא חשבנו על זה בכלל כשעשינו את הקליפ. כשאמרתי למנג'יני שאני מקווה שלא היינו בוטים מדי כלפיו הוא הגיב בחיוך ובצחוק, ונראה שהוא ממש נהנה מפרודיה ומהיחס.

שי ילין: היה קטע מביך כשאמרתי למנג'יני שאני אוהב את הנגינה שלו עוד מימיו עם סטיב ואי והוא שאל אותי אם אני מכיר את האלבומים שהוא הקליט עם ג'יימס (לאברי); השתיקה הארוכה שלי הסגירה את העובדה שאין לי מושג על מה הוא מדבר...


להקת סולטסיס קויל
להקת סולסטיס קויל ב-2011
מימין לשמאל: יניב שלו (בס), יציב כספי (תופים), שיר דויטש (שירה, גיטרה); שי ילין (קלידים); עופר וישניא (גיטרה)

7. מה התוכניות של הלהקה, במובן של הופעות בארץ או בחו"ל? יש הזמנות לפסטיבלים? משהו שחורג מגבולות גוש דן?

שיר דויטש: כרגע אין משהו קונקרטי לגבי הופעות בחו"ל, אבל זה משהו שאנחנו מתעניינים בו. ההופעה שלנו בפסטיבל של Prog Resiste בבלגיה הייתה מדהימה, וזה משהו שאנחנו מאוד נשמח לעשות שוב. בפעם שעברה ההצעה באה בעקבות ביקורת של האלבום הראשון במגזין, כך שיכול להיות שיגיעו עוד הצעות בקרוב. כרגע אין שום תכנון בנוגע להופעות בארץ בתוך גבולות גוש דן או מחוצה להם.

עופר וישניא: אנחנו מאוד אוהבים להופיע, אבל המציאות כיום היא שהעבודה על קביעת וקידום הופעה וכן פרסום מספיק כדי להביא הרבה אנשים גוזלת כל כך הרבה זמן ואנרגיות, שאותם אנו מעדיפים להשקיע בלעשות מוזיקה. אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה לאור ההצלחות האחרונות, ועם האלבום החדש נוכל להגיע להרבה אנשים, ואז ההופעות יגיעו מעצמן, ולא הפוך.

8. בשירים רבים אפשר להרגיש את ההשפעה של פורקיופיין טרי עליכם. עד כמה אתם מחוברים לסטיבן וילסון?

שיר דויטש: באופן אישי? יצא לי לדבר איתו שתי דקות פעם בבלום בר, אבל חוץ מזה אני לא באמת מכיר אותו. אני מאוד אוהב את המוסיקה של פורקיופיין טרי ומבחינתי סטיבן ווילסון הוא אחד מהיוצרים והזמרים המרגשים ביותר שיש, ואין ספק שזה מתבטא במוסיקה שלנו. דווקא היינו שמחים לעשות איתו אלבום, אולי נשלח לו הודעה במייספייס...

עופר וישניא: כולנו אוהבים ומעריכים את היצירה שלו בפורקיופיין טרי, ואכן ניתן להבחין בהשפעות האלו בהרגשה ה"אוורירית" לעיתים בשירים שלנו, ובמיוחד בהרמוניות של הקולות. עם זאת אחרי הכל - זו השפעה אחת מיני רבות. אם בעתיד יצא לנו לעשות משהו ביחד זה יהיה מעניין.


סולסטיס קויל


9. מורגש שינוי בקול של שיר דויטש: באלבום הקודם הוא שר גבוה, כמעט כמו זמר אופרה. באלבום הנוכחי הוא ירד אוקטבה...מאיפה זה הגיע, שיר?

שיר דויטש: אני לא חושב שנכון להגיד שירדתי אוקטבה, יותר נכון יהיה להגיד שהורדנו את המינון של השירה הגבוהה בפלצט. באלבום הראשון היה שיר שבו אני שר בפלצט במשך כל השיר (וזה גם היה שיר ארוך מאוד), וזה אולי מרשים מבחינה טכנית אבל זה עלול להעיק אם עושים את זה יותר מדי.ובאלבום החדש ניסינו לגוון יותר בשימוש במנעד שלי. יש קטעים שעדיין אני שר גבוה, אבל יש שירים שבחרתי לשיר נמוך מבעבר.

יש אלבומים שלמרות שהמוסיקה טובה, הזמר שר כל הזמן באותו רג'יסטר ולפעמים זה מאוד מפריע לי, כי זה די משעמם. זה כמו לעשות בדיוק את אותו העיבוד לכל השירים באלבום. אפילו במיוז וברדיוהד הם לא כל הזמן שרים בשמיים, ויש שירים של רדיוהד שת'ום יורק שר ממש נמוך. אני אוהב את הגיוון הזה.

10. את האלבום הראשון הוצאתם בעצמכם, בלי תמיכה של לייבל. עכשיו אתם מגובים על ידי חברה בשם 'מלודיק רבולושן'. איך זה משפיע עליכם כלהקה וכאמנים שמחפשים חשיפה? אתם מרגישים את ההבדל עכשיו?

עופר וישניא: מלודיק רבולושן הוא לייבל קטן שמנוהל על-ידי ניק קטונה. זה מאוד מחמיא שמישהו מביע כל כך הרבה אמון ותמיכה במוזיקה שלך כדי להשקיע מזמנו וממרצו כדי לעזור לך. מצד שני, כמו שציינתי זה לייבל קטן, ולכן עצם העובדה שיש לנו גיבוי ממנו לא אומרת שאנו נחים על זרי הדפנה. בשביל להיות מוזיקאי צריך להיות הרבה יותר ממוזיקאי - והרוב המוחלט של הקידום שלנו באינטרנט, בפייסבוק, ביוטיוב, פורומים, טוויטר ועוד עשרות אתרים בארץ ובחו"ל נעשה על-ידינו בלבד בהשקעה של זמן ועבודה קשה. הלייבל מאפשר לנו לקבל קצת יותר חשיפה, ובעיקר עוזר לנו להגיע לערוצי הפצה נוספים עם האלבום, אבל כמות העבודה שעוטפת את תהליך היצירה כאמנים לא הצטמצמה, אלא דווקא התגברה.

11. באתר של סולסטיס קויל כתבתם שהאלבום החדש מתאפיין בכתיבה בוגרת יותר. אתם באמת מאמינים שהטקסטים באלבום הקודם היו פחות בוגרים, או שמדובר בכל מלאכת כתיבת השירים - השילוב בין הלחן לטקסטים?

שיר דויטש: באלבום הראשון היינו מאוד בקטע של לעשות פרוג בכל מחיר, ולא לתת לקהל רגע של מנוחה או אפילו את האפשרות להיתפס על משהו "קליט". בגלל זה כמעט לא היו פזמונים באלבום, וגם אם היה פזמון שחזר עם אותם אקורדים ואותה המלודיה, אז שינינו את המילים, כאילו סתם בשביל לעשות דווקא.שלא תבין לא נכון, אני מאוד גאה בליריקה של האלבום הראשון, וגם מבחינה מוסיקלית אני מאוד אוהב את מה שעשינו שם, אבל באלבום החדש רצינו לקחת את המורכבות ולכוון אותה למקום קצת יותר קומוניקטיבי וקליט.

כשאתה מתחיל לעשות פרוג אתה ישר הולך על הבומבסטי, על המורכבות, על להכות את המאזינים עם מהלכים שונים בכל רגע ולא לעשות להם הנחות, אבל אז אתה חושב על יצירות הפרוג הגדולות, כמו Close to the Edge של Yes, למשל - השורה "I get up, I get down" חוזרת שם המון פעמים, וזה ללא ספק משפט מפתח, וזה קליט, למרות שזאת יצירה מורכבת וארוכה.

עופר וישניא: אני חושב האלבום הראשון היה הרבה יותר ניסיוני מבחינתנו. הרבה שירים וכמו כן חלקים משירים התחילו כששאלנו את עצמנו "זה לא יהיה ממש מעניין אם נעשה ככה וככה?". בנינו את השירים בדרך של ניסוי וטעייה. זה אמנם מניב תוצאות מאוד מגוונות, אבל קל להיסחף עם זה. באלבום החדש ראינו בעיני רוחנו לאן אנחנו רוצים להגיע, ומרבית העבודה והניסיון היה בלמצוא את הדרך הנכונה להגיע לשם. היה לנו את הניסיון של האלבום הקודם - מה עובד ומה פחות, מה היינו עושים אחרת. גם קיבלנו תגובות על האלבום הקודם שעזרו לנו לגדול בתור מוזיקאים, גם מבחינת הלחן וגם מבחינת הליריקה. באלבום הזה המסרים יותר ברורים.

12. ברשימת התודות שלכם אפשר להבחין בשמות בלתי-צפויים כמו אביה קופלמן, יוראי אורון וארנון פלטי? איך הם עזרו עם האלבום? ועד כמה הסתייעתם באנשים חיצוניים ללהקה בהפקת האלבום?

עופר וישניא: רשימת התודות שלנו כוללת אנשים שעזרו באופן ישיר עם הפקת האלבום כמו בעלי האולפנים ואנשי הסאונד ארז כספי ואייל עמיר, חברי להקה קודמים ומוזיקאים שניגנו איתנו בהופעות, וכן חברים ובני משפחה שהביעו תמיכה מורלית בכל התהליך הלא פשוט הזה, ושהרגשנו נכון להוקיר אותם בציון שמם. כל אחד מהאנשים ברשימה תרם לחברי הלהקה בדרכו שלו. וכמובן הרשימה כוללת גם את מפלצת הספגטי המעופפת, שבלעדיה כל זה לא היה אפשרי.

13. קודם הזכרתם שיציב כספי עבר לברלין. מה זה אומר מבחינתכם - אין מתופף או יש מתופף?

עופר וישניא: מאוד התאכזבנו לשמוע שיציב עובר לברלין. הוא היה חבר להקה חשוב, מתופף מעולה ומעבר לכל אדם מקסים. עם זאת - תהליך הכתיבה שלנו תמיד היה כזה שבו מרבית התפקידים, או לפחות ההרגשה הכללית שלהם נכתבת מבעוד מועד עבור המתופפים והבסיסטים. כשהתחלנו לגשת לשירים עם יציב הוא קיבל את הקו המנחה של תפקידי התופים, נתן להם אישיות והפיח בהם רוח חיים. אז מבחינת כתיבת חומרים חדשים אנחנו מתקדמים יפה גם ללא מתופף. כשנגיע לשלב ההקלטות\הופעות, נמצא את הפתרון המתאים שעובד הכי טוב עם הלהקה.

14. עם איזו להקה ישראלית הייתם הכי שמחים להופיע, בין אם מדובר בחימום, מופע משותף או שהם יחממו אתכם?

עופר וישניא: אני הייתי שמח לחלוק במה עם איטליז. ראיתי אותם מספר פעמים בהופעות, ואני אוהב את האלבום הראשון שלהם. אני חושב ששנינו תוקפים את הפרוג כך שיהיה מורכב ונגיש בו-בזמן, ושיתוף פעולה בינינו יכול להניב תוצאות ממש מעניינות.

שיר דויטש: ראיתי את PieQ בהופעה לפני כמה חודשים והם הפילו אותי מהרגליים. הייתי מאוד שמח לאיזשהו שיתוף פעולה איתם.


התגובות שלכם

***



אודות האתר / הספר / עמוד הבית / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il