|
ג'טרו טאל - ירושלים, 23/8/07
גלריית תמונות ירושלמית וביקורת
באדיבות מוקי שוורץ, עמית סלונים, איל נוה
עדכון אחרון: 28 באוגוסט
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: מוקי שוורץ
 צילום: עמית סלונים
 צילום: עמית סלונים
 צילום: עמית סלונים
 צילום: עמית סלונים
 צילום: עמית סלונים
ג'טרו טאל בירושלים - ביקורת מופע מאת איל נוה
אמנם מתחם הרכבת בירושלים מכיל רבע אנשים מקיסריה, אבל זה רק יתרון בעיני.
לא היו פקקים ותורים בחניה, לא היה תורים ביציאה או לשירותים... ההופעה התחילה בול בתשע, ונמשכה כמעט עד 23:00.
הסאונד היה מצויין. היתה למטה רחבה שלאורך ההופעה התמלאה באנשים קופצים ושרים; נוער וטף אבל גם הוריהם, או אולי בעיקר :)
סבא איאן אנדרסון היה במיטבו. מדהים, איך יש לו כוח. הוא ניגן וחילל כשלוח האל בכבודו ובעצמו. אבל הקול שלו כבר לא מה שהיה.
ישבנו בשורה רביעית, מספיק קרוב כדי לראות את ההעוויות שלו. מרטין באר מנגן נפלא כתמיד, אם כי הוא נראה זקן זקן. בתור מתופף לדעתי הם הביאו את הבן של אחד מהם, בחור צעיר בריטי חתיך. הבאס היה כרגיל הבאס עם שישה מיתרים, בעיקר כדי להביך את מי שעושה להם קאוורים אני חושב. הקלידן גם היה צעיר בחצי דור, וגם ניגן באקורדיון.
הרפרטואר היה מדהים. בלי שטויות מעפנות של השנים האחרונות, מלבד קטע סולו אחד של מרטין באר מתקליטו החדש, שהיה לא נורא. הם גם עשו את "בודפשט", שפחות מדבר אלי, אבל הוא לא גרוע. היה גם את "אמריקה" של ברנשטיין בביצוע מרהיב, מבוסס על עיבוד של קית' אמרסון, שגם קיבל קרדיט מאנדרסון.
הרפרטואר כלל (לא לפי הסדר): אקוולאנג בביצוע מעניין, ולגמרי מפתיע, mother goose, לשמחת הקהל הגדולה ביצעו 10 דקות מתוך Thick as a Brick! הוא תיאר את שנת 72' כשנה איומה שבה כל מיני להקות הוציאו אלבומי קונספט פרוגיים... דילגו על קטעים באמצע, ככה שהגיעו לסוף. היה גם nothing's easy, בורה (כמובן), המדריגל של המלך הנרי, ג'ק אין דה גרין ועוד.
ההדרן כמובן היה ביצוע מרהיב ל"לוקומוטיב ברת'" (locomotive breath). היה עוד באמצע, אבל שכחתי. דברים טובים, מהקאנון. לא היה את too old to rock'n'roll...
נראה לי שבשנת 67' הגיע השטן, והציע לו: "נעשה עסק: אתה תהיה איאן אנדרסון, תכתוב כאלה דברים מדהימים, ישאר לך כוח לקפוץ על הבמה גם בגיל 60, לנגן ככה מדהים עד גיל מאוחר, להיות סופר-כריזמטי, ובכלל, להיות איאן אנדרסון".
ענה לו הבחור הצעיר: "איפה הקאצ'?"
אז השטן אמר: "קאצ' כפול: שיממון יצירתי אחרי שנות ה80 המוקדמות, ובעיקר, לא תוכל לשיר כמו שצריך בגיל 60 את מה שכתבת לפני זה".
אנדרסון הסכים :)
נ.ב. - בתור חימום הביאו את אגרול, שנתנו ביצועים אקוסטיים נחמדים כולל כינור לשירים שלהם. foe היה מגניב ככה. אבל היה אגרול נטול אגרול, שכן המתופף (אגרול...) וגם הקלידן בכלל לא היו על הבמה. היה חימום של 15 דקות בדיוק. נראה לי שהרשויות יכלו להרשות להם לנגן יותר. בכל אופן, לחמם את ג'תרו טאל, מבחינתי זה כבוד!
|
