רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
ג'טרו טאל בישראל

מדרגות לאקוולאנג

ראיון עם איאן אנדרסון

מנהיג ג'טרו טאל מדבר על הכל בראיון ישראלי עם תומר יודלביץ

פורסם: 2 אוגוסט 2010
איאן אנדרסון ידוע בתור איש משעשע ובעל חוש הומור מפותח: בביקור האחרון של הלהקה בישראל בשנת 2007 הציג אנדרסון את השיר 'Aqualung' בתור 'מדרגות לאקוונלאנג' ו-'עשן על האקוולאנג' (אזכורים ללהיטים הגדולים משנות ה-70 של לד זפלין ודיפ פרפל), אבל יש שני דברים שמאוד שמכעיסים אותו: הראשון הוא כשמכנים את ג'טרו טאל בתור להקת פרוגרסיב (נושא שכבר נטחן בעבר במספר רב של ראיונות), והשני הוא שאנשים מנסים לכפות עליו דברים שהוא לא רוצה או מוכן לעשות, ממש כמו בחודשים האחרונים כאשר נודע שהוא ולהקתו מתכוונים להגיע לסבב הופעות נוסף בישראל.

"אני תמיד מקבל מיילים נעימים ומיילים פחות נעימים. אבל לאחרונה קיבלתי מכתבי שנאה שחלקם דיי מפחידים לגבי ההופעה של ג'טרו טאל בישראל. אני לא אוהב שדוחקים בי ואני ואני לא אחד מהאנשים שחושב שהמצב בישראל הוא של שחור או לבן. אני אגיע לישראל או לכל מקום אחר בו אני חפץ מבלי שמישהו יאיים עלי. זה מזכיר לי ימים שחורים כמו ב-1969 כשהמפלגה הקומוניסטית באיטליה הכריחה אותנו להופיע עם הדגל הקומוניסטי ברקע".


האם גדלת כנוצרי?
"אני לא חושב שבאמת גידלו אותי בתור אדם דתי, ההורים שלי לא היו נוצרים אדוקים, אבל אם היית לוחץ עליהם ושואל אותם מה הדת שלהם הם היו אומרים שהם נוצרים. אני לא חושבתי שגידלו אותי כנוצרי אבל גידלו אותי בקונטקסט נוצרי, הייתי בבית ספר בו היו שיעורים נוצריים לגבי התנ"ך, חגגנו חגים נוצריים וכל שאר הימים בלוח השנה הנוצרי, אבל זה לא הופך אותי לנוצרי, ואני חייב להגיד שאני לא נוצרי. אני תומך בעיקר בנצרות האנגליקנית מכיוון שהיא דת שקל להזדהות איתה מכיוון שהיא יותר חופשית, אני בין דאיסט לפנתאיסט בהקשר לאלוהים. יחד עם זאת אני תומך של נצרות ושל כל דת שמלמדת מוסר , סליחה, סבלנות, ערכי משפחה, אבל אני לא תומך כשזה מגיע לשלב שבו משחיזים סכינים ותוקפים את השכנים. ועם כל הדברים שנעשו בשם הדת ואני חושש שכל הדתות לכולנו יש רגשי אשמה על מה שנעשה בשם הדת, אז יש כאן דילמה. מי שטוען שהוא שייך לדת שמעולם לא עשתה רע איש למעשה מכחיש את האמת. לכל דת יש זנבות מדממים בשמה".


איאן אנדרסון
איאן אנדרסון
2010
מה השפיע עליך לעשות מוזיקה מלכתחילה?
"כשאני מסתכל לפעמים אחורה אני חושב שאולי הייתי עצלן וזה הדבר שהיה הכי קל לעשות " אומר ופורץ בצחוק "כמו הרבה נערים שגדלו בשנות ה-60 נמשכתי למוזיקה כמשהו שהוא יותר מתחביב. בזמן שהייתי בן 18 רציתי להיות מוזיקאי מקצועי אז באופן זמני ויתרתי על הלימודים שלי במכללה לאמנות בידיעה שתמיד אוכל לחזור לשם כמה שנים לאחר מכן אם אופציית המוזיקה לא תעבוד. מוזיקה הייתה מהלך של ביטוי עצמי מאוד דומה לעולם שעזבתי לעולם הציור והאמנות הויזואלית. זה היה יותר ביטוי כהופעה מאשר צורה ביטוי יותר איזוטרית בתוך סטודיו או חדר או חדר שתלוי בתצוגה, אני יותר אוהב את הרעיון שאתה יכול להביע את עצמך על הבמה ולשנות את זה כל פעם. המוזיקה שלי מאפשרות הרבה מקום לאימפרוביזציה ואתה לא יכול לעשות את זה כשאתה צייר, אתה עושה את הציור ושוכח ממנו".


ואתה לעולם לא מרגיש כאילו שאתה מצייר את אותו הציור מדי ערב?
"כל לילה זה שונה. אני חושב שאם הייתי מוזיקאי פופ אני מניח שלא היה מקום רב לאלתור אבל המוזיקה שאני כותב מערבת הרבה אספקטים שמאפשרים לשנות את ההופעה כי זה אלתור וזה מרכיב מאוד חשוב בשבילי. ישנם שירים שאני מרגיש שאני חוזר עליהם במשך 20 לילות אבל אז אני מוותר עליהם לשנה ויש לנו מבחר גדול של שירים. שירים כמו לוקמוטיב בראט אומר שזה יהיה שונה כל ערב".


בשנות ה-70 אלבומים כמו 'Songs fron the Wood' ו-'Stormwatch' דיברו על ההשפעה ההרסנית של האדם על סביבתו, מה גרם לך לכתוב את האלבומים הללו?
"אני חושב שאם אנחנו חוזרים לשירים על הסביבה, אז צריך לחזור אפילו לפני לזמן של השיר Locomotive Breath. אז דיברנו על דאגות בנוגע לאוכלוסיה ההולכת וגדלה, קשיים להאכיל אוכלוסיה כ"כ גדולה, השפעה של גלובליזציה, כל הדברים הללו הם בכלל מחוץ לשליטה ב-40 השנים האחרונות, אנחנו נהיה 9 מיליארד עוד כמה שנים ובאזורים כמו אפריקה ובתוך אוכלוסיות מהגרים באירופה יש אנשים שחושבים שזה בסדר להביא 10 ילדים, משהו שאני לא מסכים איתו, אנחנו חייבים לחשוב על המשך גדילת האוכלוסיה. אני לא מציע שאנשים יהפכו לנזירים, אבל אני מציע עמדה מוסרית למען הדורות הבאים, בנוגע לאוכלוסיה יציבה בכדור הארץ, ביחס למשאבים המדלדלים והמחסור במים שגורבצ'וב מצביע עליו כבר כמה שנים בתור גורם למלחמות בין שכנים בשנים הבאות. השיר הראשון שכתבנו ביחס לסביבה היה בכלל ב-1974 שיר בשם'Skating Away On The Thin Ice Of The New Day' כשמדענים האמינו שפליטת הגזים תוביל בכלל לעידן קרח נוסף, היום אנחנו יודעים שמדובר בהתחממות גלובלית, הנזק כבר נעשה, אך מי שהתעניין וקרא את המגזינים הנכונים ידע את הכל לפני כמה עשורים, אין שום הפתעות בתהליכים שמתרחשים כרגע".


האמנת שאתה יכול להשפיע?
"לא. אם אתה כותב את השירים הללו בדרך מאוד ספרותית אני לא מאמין שהם הופכים למספקים מבחינה אסתטית. אני חושב שזה נחמד לדבר במטפורות ובכוח השפה עם כוח אסתטי אבל לא בשביל להטיף, הדברים שם אם תשים לב. וזה העבודה של אמן בניגוד למדען שמנסח את זה באופן מאוד ברור".


האם אתה מאזין למוזיקה של מוזיקאים צעירים?
"אני מאזין לאותה מוזיקה, אני לא חושב שהמוזיקה השתנתה מאז שהייתי צעיר, רוק אנד רול וג'ז תמיד היו שם, כל אלה זכו לפריחה בשנות ה-50 וה-60. אני חושב שהיה לי מזל להיוולד בזמן שאלה הפכו לפופולריים. אני לא חושב שהיו שינויים מהותיים מאז, הכל נשמע לי אותו דבר. הלהקות הצעירות שמתאמנות במוסכים של הוריהם מנגנים בגיטרות שתוכננו בשנות ה-50 כמו פנדר וגיבסון, והם מנגנים על קלידים וסינתיסייזרים שהומצאו ממזמן. רוב הטכולוגיה כמו המטוסים שאנחנו טסים בהם הם על אותו בסיס, גירסה מודרנית של דברים, בואינג 747 נראה בדיוק כמו 737 וממלא את אותה הפונקציה, אולי יש לו מנוע יעיל יותר אבל המהות היא אותו הדבר. המוזיקה החדשה מאוד דומה למוזיקה הישנה".


מה לגבי אלבום חדש?
"אני צריך לעשות החלטות קשות בנקודה בה אני נמצא בחיי. אני יכול לשבת כמו שאני יושב עכשיו מול חלון פתוח ומרפסת במלון בפרבר של ברלין בידיעה שאני הולך להופיע הערב במקום עם היסטוריה רעה שרק השם שלו יעביר צמרמורת בעמוד השדרה של הרבה יהודים, ואנחנו צריכים לשים את הדברים האלה מאחורינו למשך שעתיים ולמשך השעתיים האלה אנחנו צריכים לחטא את הריח הרע של ההיסטוריה. הופעתי בהרבה מקומות שהיו בעבר נקודות מפגש מרכזיות של המפלגה הנאצית ונגינה שם זה כמו גירוש שדים, אנחנו מנסים להשאיר גישה יותר מטהרת באוויר ולהביא את המוזיקה להשכיח את הזכרונות האפלים מלפני 70 שנה, וזה נחמד שאני יכול לעשות את זה בגיל 63".

"מצד שני, אני יכול להשתמש באלטרנטיבה ולהיות סגור בחדר ללא חלונות במשך שלושה חודשים בשביל להקליט אלבום חדש של ג'טרו טאל, לבנתיים אני נהנה לשהות באוויר הפתוח של הקיץ מאשר להיות בחדר ללא חלונות, וככה החלטה קשה הופכת לפשוטה בסופו של דבר. מה גם שאין לי את התשוקה להיכנס לאולפן ולהקליט עוד אלבום של ג'טרו".

"זה לא אומר שאני לא כותב ומבצע מוזיקה חדשה, כשנהיה בישראל לדוגמה ננגן 2-3 שירים חדשים שמעולם לא הוקלטו, אני אקליט אותם בעתיד אבל אני כרגע לא רואה אלבום חדש של ג'טרו טאל באופק. אנחנו בכל מקרה חיים בעולם חדש, עולם דיגיטלי של האינטרנט וההורדות, אנחנו מעבירים את המוזיקה בדרך שונה והמזל שלנו הוא שאנחנו עדיין מופיעים ומוסרים את המוזיקה שלנו באופן שונה. כשאני כן חושב על הקלטות אני חושב יותר במינוחים של סינגלים".


בראיונות קודמים אמרת שאתה חושב שמעולם לא הקלטת את האלבום הטוב ביותר של ג'טרו טאל, האם אתה עדיין חושב כך?
"אני חושב שבתור אינדיווידואל אני יכול לעשות יותר טוב וזה מה שמניע אותי כל לילה במונחים של מופעי במה כי אין דבר כזה שלמות. אתה יכול להגיד שזה היה דיי טוב ואז כשאתה מאזין להופעה יום אחרי אתה מבין מה אתה יכול לשפר בהופעה הבאה וזה מה שהופך את ההופעה למסעירה. אתה תמיד מנסה לעשות קצת יותר טוב מבחינה טכנית וגם להביע את עצמך באופן מדויק יותר, זה אתגר. אבל אם אתה מדבר על ג'טרו אני הייתי משנה את דעתי, אני לא חושב שיש סיכוי שנתאסף ונוציא אלבום שיספק את רוב האנשים מכיוון שכל אחד גר במקום אחר בעולם. יחד עם זאת אני חושב שאקליט מדי פעם חומרי סולו שלי באולפן בשנה הקרובה. אני כמו צייר-אני אוהב להקליט באולפן ואז לבקש ממוזיקאים אחרים להוסיף את החלק שלהם, בשנים הקרובות אני מתכנן להקליט ספוקן וורד, לכתוב שני ספרים, יש לי הרבה פרוייקטים שרציתי לעבוד עליהם אבל מה שתופס את מלוא תשומת הלב שלי זה ההופעות וכל שאר הפרוייקטים נמצאים על הספסל כרגע".


מה עם כתיבת אוטוביוגרפיה?
" העניין הוא שאני מאוד מכבד פרטיות של אנשים אחרים אז אני לא יכול לספר לך על חברות שהיו לי או על חויות מסוימות ולהכניס אנשים אחרים לסיפור, אני לא חושב שזה דבר הוגן לעשות ואם הכרתי אותך יותר טוב והייתי יכול לבטוח בך אז על כוס בירה בבר הייתי יכול לספר לך כ"כ הרבה סיפורים נהדרים, מצחיקים ומעניינים על אנשים אחרים שפגשתי או עבדתי איתם. להכניס אנשים לספרה הציבורית זה סוג של בגידה מכיוון שהרבה פעמים זה עלול לפגוע באנשים או במשפחות שלהם. אם אני אכתוב ספר בלי כל המידע הזה, בלי סקס סמים ורוק אנד רול, בלי שמות האנשים, זה יהיה מאוד משעמם, זה יהיה רק עלי עושה בדיקת סאונד, מנגן בהופעות, חוזר, צופה בCNN ונרדם".


האם אתה מתכוון לטייל בירושלים?
"שכנעתי את אישתי לבוא איתי לישראל לפני שנתיים לחופשה ותמיד ניסיתי לשכנע אותה שאנחנו צריכים להגיע לישראל ולירושלים כי רק שם תחושות נסתרות עולות. מדובר בכ"כ הרבה תחושות שונות שמעירות אותך מבחינה היסטורית, דתית, אתנית, זה מאוד מלכותי ומבלבל ומשנה מחשבה באופן שאם היו לך נקודות מבט שונות לפני כן הנסיעה לירושלים תשנה לך את כל אלה, ואני חושב שהרבה אנשים מגיעים לירושלים רק בשביל לאשר את הדעות הקודמות שלהם, כי הם הולכים למסעות דתיים והם שמים את ידיהם בחור שבו נקבר ישו או הולכים לכותל בשביל להרגיש את הכוח באבנים. אבל ירושלים צריכה לבעוט במהות שלך ולא רק לאשר דעות שהיו לך לפני כן".

"כל פעם שאני חוזר מירושלים אני חוזר עם יותר שאלות מאשר תשובות. כולנו גרים שם כערבים, ישראלים או בתור טוני בלייר. אז זה מקום חזק וגם אשתי מצאה את זה בתור חויה חזקה, היא לא כ"כ אהבה את ת"א וגם לא ציפיתי שהיא תאהב אותה. אני מניח שנחזור לשם לחופשה בעתיד וגם לשם חיפוש גם ארגוני צדקה ישראליים ופלשתינאיים שניתן יהיה לסייע להם. כל אחד עושה את מה שהוא רואה לנכון, ישנם אנשים שמחליטים לזרוק כמה מטבעות לתוך קערה של אדם עיוור העומד ברחוב ויש כאלה שבוחרים לעבור לצד השני של הכביש, זאת כמובן זכותם אבל יש בזה משהו מפחיד שמעיד על כך שנהפכנו לעיוורים לאדם העיוור, אנחנו מנסים לעוור את עצמנו מדברים שקשה לנו להתמודד איתם ובהמנעות מהם אנחנו פוגעים בעצמנו כמו באדם עצמו שלא עזרנו לו, אבל אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. אני יכול לתת 50% מהרכוש שיש לי ועדיין לחיות טוב, ואני לא עושה את זה, אז כנראה שאני לא כזה בן אדם טוב".


מה לגבי סקס סמים ורוק אנד רול?
"מעולם לא נגעתי בסמים, למרות שהרבה מאוד אנשים שאני מכיר השתמשו. אני בכלל לא כזה הרפתקן למרות שהנכדה שלי מוצאת אותי מעניין כי אני קצת מוזר בדרך מסוכנת והיא אוהבת את זה. אני מתעקש שהיא תקרא לי איאן ולא שם חיבה מטופש שגורם לי להרגיש זקן. פעם חשבתי על הרעיון שהיא תקרא לי מר אנדרסון, אבל ההורים שלה לא הסכימו, אז נאלצנו להתפשר על איאן".

ג'טרו טאל מגיעה לישראל ל-3 הופעות באוגוסט 2010: בנימינה, קיסריה וירושלים. חלקים מראיון זה פורסמו קודם לכן, במגזין טיים-אאוט ירושלים (29/7-5/8), בעמ' 101. הראיון מפורסם כאן בשלמותו, ביוזמתו ובאישורו הכתוב של תומר יודלביץ, שראיין את איאן אנדרסון בשיחה טלפונית, במהלך חודש יולי 2010.

תגובות על הראיון עם איאן אנדרסון

***
תגובות ארכיון על הראיון עם איאן אנדרסון


אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com