רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
Thick as a Brick on Tour

ג'טרו טאל בישראל: ספטמבר 2012
שלוש הופעות: תל אביב, ירושלים, חיפה

מתחם הרכבת הישנה (הרציף) בירושלים: יום חמישי, 6 ספטמבר 2012

מרכז הקונגרסים של חיפה: יום שישי, 7 ספטמבר 2012

האנגר 11, נמל תל אביב (הועבר מן האמפי-פארק של רעננה), מוצאי שבת, 8 ספטמבר 2012

עודכן לאחרונה: 10 ספטמבר 2012

סיכום המופע בחיפה (7/9) - מאת שחר טל

את ההיכרות עם ג'תרו טאל עשיתי בכלל עם אחד האלבומים הלא-מייצגים שלהם, A, משנת 1980. הכללתו של הקלידן והכנר אדי ג'ובסון (ידוע בעיקר מ-UK, אבל גם ניגן עם פרנק זאפה ו-Yes, ואלון אולארצ'יק אבל זה סיפור לפעם אחרת) יצרה צליל מיוחד וחד פעמי של הלהקה, ששבה אותי מיד. אבל רק כשהלכתי אחורה בציר הזמן, לשיא היצירתי של הלהקה בשנות ה-70', היה לי ברור עם איזו אחות אני הולך להתחתן: לא עם הכנר הבלונדיני אלא דווקא החלילן המזוקן.


כשמדברים על ג'תרו טאל אני מרגיש בבית. אולי זה בגלל שג'תרו ואני חולקים את אותו שם משפחה; או אולי זה שכמו משפחה, גם בנוגע לשלל היצירות שהלקה שחררה במשך השנים, יש את אלה שאתה מתחבר אליהם יותר, ואלה שאתה לא כל כך רוצה לשבת איתם באותו שולחן. ואולי זה בגלל שאלבום אחד של ג'תרו טאל מככב כבר כמעט 20 שנה במקום הראשון ברשימת ההאזנות הפרטית שלי.


לאלבום הזה קוראים Thick as a Brick, והוא חרוט אצלי במוח מספיק כדי לזהות כל תו רנדומלי ממנו, ותאמינו או לא אפילו היתה לי הזדמנות להוכיח את זה: אחד מהחברים הפעילים בפרוגיסטאן מסתובב עם סלולרי שאחת ההתראות שלו היא תו אחד מ-Thick as a Brick. זיהיתי.


שחר טל
שחר טל
אז 20 שנה אחרי שהתאהבתי ב-TAAB, ו-40 שנה אחרי שנולד, איאן אנדרסון בא לבצע את האלבום בשלמותו, ואני, במקום לצווח במקום ולרוץ לרכוש כרטיס לשורה השניה (טיפ: תמיד השניה ולא הראשונה, אלא אם כן בא לכם שידרכו עליכם בהדרן), החלטתי שאני לא מגיע.


סיבות? בבקשה: זו לא היתה הופעה של ג'תרו טאל, או לפחות מה שנשאר ממנה, שהם איאן אנדרסון ומרטין באר, הגיטריסט, כי האחרון הסתכסך עם הראשון ואין ג'תרו טאל יותר. המופע הכיל ביצוע מלא של אלבום ההמשך ל-TAAB, שנקרא TAAB2, והוא לטעם רבים כולל אני, איך נאמר בעדינות, לא משהו. פרטנר/ית להופעה לא היה בנמצא. התקציב להופעות פרוג השנה נוצל במלואו, ולפחות במקרה אחד, של המארס וולטה, לא היתה תמורה בעד האגרה (אלא אם אתם נהנים שלהקה מגיעה לכאן ומשתינה עליכם – זה כבר הפטיש שלכם). ואם כבר יש הופעה טובה, דואגים בארץ הטובה שלנו להחריב אותה עם סאונד מהגיהנום. לכל זה תוסיפו את העובדה שהקול של איאן אנדרסון הוא, וגם זאת בעדינות, לא מה שהיה פעם – ואולי ניתן להבין למה כל כך פחדתי להתאכזב, ולמה לא קניתי כרטיס להופעה.


עד שנשברתי. יום לפני ההופעה בחיפה, כשהדיבור הוא על הופעה סולד אאוט, וברגע של צלילות מחשבתית והבנה שא-י-ן מ-צ-ב שיש ביצוע שלם שלTAAB ואני לא שם, אני נכנס לאתר של משרד הכרטיסים לחפש פירורים. כמובן שאלוהי הפרוג אוהב חוזרים בתשובה ואני רואה שהאולם כמעט מלא, אבל יש כרטיס פנוי, בשורה השניה. באמצע.


ההופעה היתה במרכז הקונגרסים בחיפה, אמצעית מתוך 3 הופעות ישראליות, אחרי ירושלים ולפני תל אביב. להבדיל ממקומות רבים בתל אביב, בלי להזכיר שמות, האולם החיפאי משרה אווירה מכובדת, איכותית ומקצועית במובן הטוב של המילה, כך שהרשיתי לעצמי להעיז ולחלום על שלא אצטרך לעמוד שעה בתור לכרטיס שהזמנתי, שהכיסאות יהיו נוחים, כמו גם זוויות הצפיה, ושהסאונד יהיה טוב. למרות שחיפה נמצאת בישראל, ולהפתעתי הגמורה, הציפיות התממשו.


בערך בזמן שבו היתה אמורה להתחיל ההופעה, עלה איש טכני לבמה, לבוש בבגדים שמזכירים את לונדון התעשייתית של תחילת המאה ה-20 (מעיל ארוך מרופט מעט, כובע קסקט), ואז עוד אחד, ואז פלורין אופאלה הגיטריסט... אה. מין הומור בריטי שכזה שנועד לחפות על הצורך לחסוך ברואודי'ס? אולי, אבל זה היה נחמד.


החלק הראשון

וידאו אינטרו. חושך. האור נדלק. איאן אנדרסון עם גיטרה קטנה (בטאנטה? יוקלילי?) והתחלה של כ-45 דקות של אושר כמעט צרוף. הביצוע פנטסטי ונאמן למקור. הגיטריסט מרטין באר לא חסר, אבל הלב נחמץ למשמע השירה של אנדרסון. אף פעם לא היה לו מנעד מי יודע מה, או קול מרשים במיוחד לטעמי, אבל בהופעה הוא לא קלע בגבוהים (הלא כל כך גבוהים מלכתחילה) והרבה פעמים גם לא לקצב. בנוסף, בגלל הטכניקה בה השתמש, והעמידה המרובה על קצות האצבעות שהרחיקה אותו מהמיקרופון, היה קשה להנות מהשירה, ואפילו קצת עצוב. הדבר האחרון שאתה רוצה בהופעת רוק בועטת, כשאתה בעצמך מתקרב בצעדי ענק למשבר גיל ה-40, הוא דוגמה חיה לבגידת הגוף. אבל אנדרסון לא ויתר, ושר, ושימות העולם, ואת זה היה משמח לראות.


אך מה שהיה חסר לאנדרסון בשירה, הוא יותר מהשלים בגזרת החליל. אנדרסון חד, מדויק, עירני, יצירתי – כמו שאנחנו אוהבים. וכשגבר בן 65 מתרוצץ על הבמה כאחרון הצעירים, אני תוהה איזה חומר מרחו בדיוק על הפיה של החליל.


בנוסף לפלורין אופאלה (גיטרה), דיויד גודייר (בס וקסילופון), ג'ון אוהרה (קלידים), וסקוט האמונד (תופים), שעשו עבודה טובה, הצטרף לאנדרסון אחד, ריאן או'דונל, שעשה את רוב תפקידי השירה במקומו וביצע קטעים תיאטרליים לאורך TAAB. קשה לי לכתוב את זה, אבל הייתי מעדיף שריאן היה מבצע אפילו יותר מתפקידי השירה. הקול שלו חזק, עמוק ומעניין. הקטעים התיאטרליים היו נחמדים, תמכו בנראטיב של האלבום והשתלבו יפה באווירה ועם היצירה עצמה, למשל ה"קפיאות במקום" בתחילת החלק השני של TAAB, בקטע שבו המוזיקה נעצרת מספר פעמים.


אנדרסון דאג שגם אם מבצעים אלבום מהסבנטיז, שומרים על רוח 2012, ולכן שילב ערוץ כינור באופן מקורי: באמצע הנגינה הוא מקבל צלצול בסלולרי ומזמין את הכנרת להשתתף בסקייפ. כמה דקות אחר כך, עולה הכנרת (עם חיזוק עוללי ☺ ) בסקייפ לנגן עם הלהקה. אני לא מי יודע מה אודיופיל, אבל לא הצלחתי להבחין בערוץ הכינור, שהיה מאוד חלש, או שלא נוגן כתוצאה מתקלה טכנית. לא משנה. הרעיון חביב במיוחד, אם כי היו כאלה שלקחו את עניין הוספת הנגנים הוירטואלים רחוק יותר.


הסאונד היה בסדר גמור בשורה השניה, ולא קורע עור תוף כנהוג במחוזותינו, אך אני מניח שמי שישב רחוק קיבל סאונד חלש מדי. בהתחשב בגריאטרותו של הקהל הגת'רו טאלי, סאונד חלש זה לעג לרש. אודיופילים היו נותנים כמה הערות לבלאנס, אבל באמת שאין טענות.


החלק השני

ההרכב לקח הפסקה של 20 דקות לאחר TAAB וניגש שוב למלאכה. אני אומר "מלאכה", כי ב-TAAB2, ואני נשען על שלל ביקורות תומכות, העסק מרגיש כאילו אנדרסון בא לדפוק קופה ולא לשחרר עוד יצירה. אלבום מכני ומיותר שהיה עלינו לצפות בו במלואו, בלייב. לא שסבלתי חס וחלילה, פאקינג איאן אנדרסון וכל זה, אבל רק תארו לכם שבמקום האלבום הזה הם היו עושים את Aqualung, או Songs from the Wood, בשלמות. עולם אחר. אבל אנחנו ב-TAAB2. אנדרסון כתב תפקידי שירה שיותר הולמים את יכולתו העכשווית ולכן הוא שר את רובם. ריאן נעלם כמעט ב-TAAB2 לבד מכמה סולואים, מעט קטעים תיאטרליים וקולות רקע.


למען ההוגנות אומר כי ישנם קולות, לפי הבנתי בעיקר מיין-סטרימיים ושל לא-חובבי פרוג, שהתחברו ל-TAAB2 ואפילו יותר מהראשון. איאן ממקסם את פוטנציאל הקהל, זה בסדר גמור ואם זה אומר 3 הופעות סולד-אאוט בישראל, אז אני גם מפרגן.


TAAB2 מסתיים. הירידה הצפויה והחזרה להדרן. שיר אחד, אבל איזה שיר: לוקומוטיב ברת' (Locomotive Breath) מתוך האלבום אקוואלאנג (Aqualung); שיר עם מסר מאיאן: The train won't stop going. No way to slow down : הקול שלי חצי גמור, ואני כבר רואה את ההר מהצד של הירידה, אבל אני שועט ובועט ורק תעצרו אותי. מעורר הערכה.


דווקא בהדרן מתגלה חולשתו של ההרכב הנוכחי, שסופג ביקורות, בצדק, שהוא "טכני" מדי. זה עבד מעולה כשהיה צריך דיוק ב-TAAB, אבל כשמשתוללים בסוף, זה מרגיש כמו הילד החנון שמנסה לרקוד במסיבה של הכיתה. עם זאת, תמיד יש את אנדרסון, שהוא בדוגמה שלנו אמנם חנון-על, אבל כזה עם נשמה, שעשה שיעורי בית, פירק את כל סגנונות הריקוד ובא למסיבה של הכיתה טרוולטה.


ואם טרוולטה בא יש קרחנה, אפילו בקטנה. וכך, במעוז הפרוג והגריאטריה, ליד הבמה, עומדת לה בלונדה צעירה, צעירה אפילו יותר מ'קטפיש רייזינג' (Catfish Rising) לדעתי, ומשתוללת כאילו כאן זה מינימום לד זפלין בסבנטיז, ולא ג'תרו טאל 2012 (סליחה: אנדרסון והתעויוט) במופע ישיבה במרכז הקונגרסים בחיפה.


יומיים אחרי ההופעה, בדרך לעבודה, אני שם באוטו Thick as a Brick. לא נראה שהוא עומד לזוז מראש רשימת ההאזנות שלי בעתיד הנראה לעין.

[הלך, צפה וכתב את הביקורת: שחר טל]




ביקורת - ההופעה בהאנגר 11 (8/9)

מאת ראובן בדרך, mynet

"בגיל 72, אנדרסון הגבוה והצנום מקפץ על הבמה, עומד על רגל אחת ומחלל כאילו אנחנו בסבנטיז. את שירת הטונים הגבוהים הוא משאיר לזמר תגבור צעיר, שיחד עם יתר הנגנים, מתפקד כמו שחקן בהצגת תיאטרון מלאת דמיון...החלק השני של TAAB לא נופל מהראשון. הוא אפילו כולל כמה קטעים קליטים יותר ומעברים מוזיקליים מרשימים. למרות שמדובר בקטע ארוך, מורכב, מאתגר - ובלתי מוכר יחסית לעומת החלק הראשון, הוא התקבל בהתלהבות מההתחלה ועד הסוף"



ההופעה - רקע

ג'טרו טאל הגיעה לישראל בפעם השישית (אולי השביעית), המופע בא לקדם את אלבום הסולו החדש של איאן אנדרסון, המכונה Thick as a Brick 2. האלבום החדש, המהווה יצירת-המשך (Sequel) ל-Thick as a Brick משנת 1972, יצא לאור ב-2 באפריל 2012.


האלבום החדש הוא באורך 54 דקות, וכי סטיבן וילסון (מלהקת פורקיופיין טרי) הפיק את המיקסים שלו. ההופעות של הסיבוב החדש כבר החלו באנגליה. הזמר והשחקן ריאן או'דונל ממלא תפקיד חשוב במחצית הראשונה של המופע, בה הוא מבצע את רוב תפקידי השירה של האלבום הראשון, במקום איאן אנדרסון שמתמקד בגיטרה וחליל. במחצית השנייה של המופע, שר אנדרסון את רוב המילים, ואו'דונל מתרכז בקטעי משחק. מן הסרטונים ברשת ניתן להתרשם שאיאן אנדרסון מתקשה מאוד לבצע את תפקידי השירה שכתב לעצמו ב-1972.


למעריצי הלהקה יהיו 5 חודשים ללמוד את האלבום החדש בעל-פה, עד ההופעות בישראל בספטמבר. בעקבות פיטוריו של הגיטריסט מרטין באר מן הלהקה על ידי אנדרסון עצמו, סולן ומייסד הלהקה לא יכול להשתמש בשם ג'טרו טאל (Jethro Tull) ללא אישורו של באר. גם האלבום יוצא לאור כפרויקט-סולו של אנדרסון, ולא כאלבום של ג'טרו טאל.


אנדרסון הבטיח לבצע את האלבום החדש בשלמותו, לצד ביצוע שלם ככל האפשר של האלבום הקלאסי מ-1972. האלבום החדש, המכונה בקיצור TAAB2, מנסה לנחש את הכיוונים האפשריים בחייו של המשורר ג'רלד בוסטוק (דמות בדיונית), וכל מה שאולי קרה לו מאז 1972, השנה בה זכה לכאורה בתחרות כשרונות צעירים. הטקסט מציג מספר כיוונים אפשריים, וככל הנראה מתייצב על קריירה של פוליטיקאי.


Jethro Tull's Ian Anderson - TAAB2 - Thick as a Brick 2
  • הרכב הנגנים (ליין-אפ) הנוכחי (2012-2013):
    • איאן אנדרסון - חליל צד, שירה
    • פלורין אופאלה - גיטרה
    • דיויד גודייר - בס
    • ג'ון אוהרה - קלידים
    • ריאן או'דונל - שירה (בהופעות)
    • סקוט האמונד - תופים

    ג'טרו טאל - ההרכב של 2012

  • כרטיסים: באתר 'הדרן' נמכרים כרטיסים להופעה בהאנגר 11 (נמל ת''א), הופעה שתוכננה להתקיים בתחילה באמפי-פארק של רעננה. טלפון: 03-5215200
    חיפה - גרבר. טלפון: 04-8384777
    ירושלים - בימות. טלפון: 02-6237000 או כוכבית 6226.
    המחירים לכל ההופעות נעים בין 350-170 שקלים.

  • הפקה: הדרן הפקות

  • תאריכי סיבוב ההופעות בישראל נמצאים כעת באתר הרשמי של ג'טרו טאל ואיאן אנדרסון.

    לוח המופעים של ג'טרו טאל באתר הרשמי
    לוח ההופעות הנוכחי - כולל את ישראל; מעודכן ל-19-8-2012


  • זהו ככל הנראה ביקורה השישי של ג'טרו טאל בישראל, אם לא מחשיבים את הקונצרט ברעננה של איאן אנדרסון מ-2006.

  • ג'טרו טאל בישראל עוד על הסכסוך בין אנדרסון ובין באר: מרטין באר הוא חבר להקת ג'טרו טאל מאז שנת 1969, וללא ספק הגיטריסט היחיד המזוהה עם הלהקה, מלבד איאן אנדרסון. באר, יליד 1946, שמר על מערכת יחסים טובה בינו ובין אנדרסון, עד לאחרונה. מנהיג הלהקה החליט, אולי משיקולים כלכליים, לצאת לסיבוב הופעות שאינו כולל את באר. בראיון, אמר אנדרסון שבאר לא אוהב להקליט, ולכן העדיף לא לעבוד איתו על האלבום החדש. מכיוון שלבאר יש זכויות על שם הלהקה, אנדרסון לא יכול להשתמש בשם הלהקה, כל עוד הוא באר איננו משתתף בהופעות. לכן ייאלצו השניים, אנדרסון ובאר, לצאת לסיבובי הופעות תחת שמם, ולא תחת השם ג'טרו טאל.

    רק בסוף 2011 ובתחילת 2012 החלו מעריצי ג'טרו טאל ברחבי העולם להבין את עומק הקרע בין השניים: מרטין באר הודיע כי הוא יוצא לסיבוב הופעות כלהקת-מחווה לג'טרו טאל, אך בלי להשתמש בשם הרשמי. באותו זמן, אנדרסון יוציא אלבום-סולו ויצא לסיבוב הופעות ארוך ברחבי העולם, גם הוא בלי להשתמש בשם ג'טרו טאל. את רוב הכסף והכבוד יקבל אנדרסון, כמובן, בהיותו הדמות המרכזית מאחורי המוסיקה והמילים של הלהקה. עם זאת, הקרע בין באר לאנדרסון הוביל למצב שבו ג'טרו טאל, כלהקה, לא קיימת עוד, ואולי אף לא תקליט אף אלבום בעתיד הנראה לעין.


תגובות והערות על ההופעה של ג'טרו טאל בישראל

***
תגובות ישנות בארכיון


אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com