רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, פורומים, הורדות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'

The Art Of Navigating By The Stars by Sieges Even

Sieges Even

The Art Of Navigating By The Stars

2005 Inside Out Records

Germany

(63:35)

SiegesEven.com



ביקורת: אורי ברייטמן

25/04/12

'אמנות הניווט לפי הכוכבים' הוא אלבומה השישי של להקת זיגס איוון (Sieges Even), הרכב רוק מתקדם גרמני שנוסד ב-1986 בעיר מינכן. זהו אחד מן השיאים של הפרוג הגרמני, ולמרות שהלהקה קוטלגה עד כה כ'פרוג-מטאל', היא ממשיכה את המורשת המפוארת של להקת ראש (Rush) הקנדית. זה אלבום קונספט מלוטש, בוגר, מחושב ומעמיק.


מעריצי 'ראש' חייבים להפנות את מבטם לאלבום זה, קודם כל בגלל הרמה המוסיקלית הגבוהה של חברי ההרכב. יחידת הקצב הוירטואוזית של האחים אלכס ואוליבר הולצווארט נמצאת באותה ליגת-על של הבסיסט גדי לי והמתופף ניל פירט. מרקוס סטפן, גיטריסט שהוא תלמיד מצטיין במכללת אלכס לייפסון, הוא דוגמה ומופת לנגינה 'זורחת באפילה', שבה צלילי הגיטרה הם המקבילה המוסיקלית של גחליליות, פנסים וזיקוקים בלילה. ומעל שלושת המוסיקאים המכובדים והמיומנים הללו, השירה הממוקדת והנעימה של ארנו מנזס נשמעת כמעט אמריקנית לחלוטין, עם שרידים זעירים של מבטא גרמני פה ושם.


האלבום מורכב מ-9 קטעים באורך כולל של 63 דקות, ומהווה קונספט מושלם שתחילתו לידה וסופו זיקנה. הפחד מפני מורכבותם של החיים והחשש מן האתגרים שבדרך, הוא שורש הליריקה. המילים מספרות על כבדותם של החיים, על חסרונות ויתרונות הבדידות, אובדן אנשים אהובים, יופיו של הטבע, התמודדות עם כישלון, חשיבותו של הכאב, התשוקה לשינויים ולמסעות, וההתקרבות האיטית אל נהר המוות ('סטיקס'). וזוהי להקה שאלבום הבכורה שלה מ-1988 נקרא 'לייף סייקל' (מחזור חיים).


Sieges Even, 2007
זיגס איבן, מודל 2007


ההפקה המוסיקלית הנקייה והמבריקה של זיגס איוון בולטת מהרגע הראשון. הלהקה לא נשמעה טוב כל כך מהיווסדה ועד היום, למרות שהוציאה אלבום נוסף מאז 'אמנות הניווט לפי הכוכבים' (האלבום 'פרמאונט' יצא ב-2007, ולא זכה להצלחה דומה לקודמו). הבס והתופים מופרדים היטב במיקס, ותפקידי הגיטרה מעובדים בצורה זהירה ומדוייקת להחריד. האפקטיביות של הלחנים, המלודיות והעיבודים היא כמעט מושלמת - באותה רמה של Rush מהשנים 1977-1982. חשוב לציין שאף אחד מאלבומיה האחרים של זיגס איוון לא מציג אותה רמה של עקביות והגיון פנימי, כמו זה מ-2005.


זו טעות להתייחס אל זיגס איוון כאל 'פרוג-מטאל', כיוון שאין כמעט שום דבר מטאלי באלבום הזה מ-2005. הלהקה בחרה להימנע מאלמנטים מטאליים, והתמקדה בהארד-פרוג קלאסי עם שימוש בגיטרה בעלת דיסטורשן נקי, קוים עדינים ונימה מלנכולית-קיומית. רמת הדיוק וההידוק של הבס-תופים-גיטרה מעידה על המיומנות הנדירה של ההרכב, שפעל כל כך הרבה שנים, למרות שהחליף מספר גיטריסטים וסולנים במהלך הדרך הארוכה שלו.


השיאים של האלבום הם הקטע השני, 'המשקל' (The Weight), הרביעי, 'בלתי-שביר' (Unbreakable), והתשיעי, 'סטיקס' (Styx). עם זאת, אין באלבום אף קטע חלש-באמת. הוא זורם היטב מתחילתו ועד סופו, ללא הפרעה וללא הסחות דעת. חברי זיגס איוון מתייחסים למוסיקה שלהם ברצינות תהומית, ולא שוברים את המתח או משלבים הומור באף שנייה. אם יש משהו 'גרמני' באלבום, זוהי כבדותו הקיומית, שאינה אופיינית למוסיקה אמריקנית, אפילו לא למוסיקה של 'ראש', שתמיד הכניסה הומור, אפילו אם בדלת האחורית.


אם משווים את 'אמנות הניווט לפי הכוכבים' לאלבומים טובים של 'ראש', אפשר לראות שהגרמנים לא נופלים ממוריהם הקנדים. הביצועים המוסיקליים של זיגס איוון לא פחות טובים מזו של אגדת הפרוג המפורסמת; גם הליריקה, למרות שהיא לעתים מופשטת, אינה מביישת את הפירמה. ההבדל היחיד הוא במידת הפירסום: זיגס איוון היא להקה איזוטרית, המוכרת בעיקר בגרמניה; 'ראש' היא תופעה בינלאומית, וחלק ממורשת הרוק הגדולה. ועדיין, זהו אלבום רוק מתקדם משובח ביותר, שכדאי לעשות מאמץ ולהשיגו.

לסיכום, מעריצי להקת 'ראש' מוזמנים להתוודע לאלבום נדיר מסוגו, המהווה את אחת הפסגות של הרוק המתקדם הגרמני מאז ומעולם. איכות ההפקה, המיקס, הלחנים, העיבודים והביצועים היא הרבה מעבר לממוצע, והקונספט עובד היטב. ההשפעות של 'ראש' ברורות ומוצהרות, ועדיין לא מדובר בחיקוי או במחווה שטחית. זהו אלבום נגיש, בעל כובד קיומי מפתיע, מאופיין במצויינות מוסיקלית וברצינות אמנותית מלאה, שמחזיק מעמד בקלות לאורך עשרות האזנות רצופות.

הציון: 8.5/10

 מה אומרים הציונים?

 הוסיפו תגובה על האלבום של זיגס איוון

***




איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")