רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות - כל מה ש'פרוגרסיב'

סטיב האקט - Once Above a Time

Steve Hackett

Once Above a Time

2004 Eagle Vision / Camino

Hungary / UK / USA

(104 Min.)

stevehackett.com

ביקורת: אורי ברייטמן

09/05/10

סטיב האקט הקליט את הדיוידי המוצלח ביותר בקריירה שלו ב-2004, בעיר בודפשט, הונגריה.
המקום: אולם צנוע בשם פטופי צארנוק (Petofi Csarnok). כמה מאות מעריצי ג'נסיס מאפירים, חלקם נראים כמו סטיב האקט עצמו, ישבו בנימוס ומחאו כפים במקומות הנכונים. הנוכחים פשוט נתנו כבוד לגיטריסט ג'נסיס מהתקופה הפרוגרסיבית שלהם, גיבור נעוריהם שאבדו עמוק בתקופה הקומוניסטית הקודרת. למזלם של תושבי בודפסט, האקט סיפק את הסחורה גם כאן, בגיל 54: עשרים קטעים המקיפים חלק גדול מן הקריירה שלו, שממשיכה להתרחב ולהעמיק גם בשנים אלו.


על הנייר, האקט בא לקדם את האלבום שהוציא לאור שנה קודם לכן, ב-2003 (To Watch the Storms). אלבום האולפן היה נחמד, אבל לא הרבה יותר מזה. ההרכב שלקח האקט לסיבוב ההופעות הוא אותו הרכב שהקליט איתו את האלבום: רוג'ר קינג השקט והנאמן על הקלידים; טרי גרגורי (שמזכיר קצת את מודי בר-און) הקופצני על הבס; רוב טאונסנד השמנמן על הסקסופון וחליל הצד; גארי או'טול, המתופף החביב שנראה לא פעם כמו אוהד כדורגל בריטי שנקלע במקרה לבמה. סטיב האקט עצמו מקרין תדמית של אציל בריטי שמצא לעצמו תחביב משונה: גיטרה חשמלית. יכולות השירה שלו מוגבלות ביותר, אבל נגינת הגיטרה שלו מקסימה.


היתרון של הדיוידי "פעם מעל לזמן" טמון קודם כל באיכות התמונה: המופע צולם ברזולציה גבוהה, בטכנולוגיית היי-דפנישן (HD בקיצור), והתמונה אכן נקייה וברורה מאי-פעם. זאת בהשוואה לשלושה דיוידים קודמים בקריירה של האקט: הראשון, 'ספקטרל מורנינגז' צולם בגרמניה בסוף שנות ה-70 ונראה בהתאם, למרות שהיה טוב לתקופתו; השני צולם בטוקיו בשנות ה-90 באיכות תמונה ירודה, עם צבעים מרוחים; והשלישי צולם בבואנוס-איירס (ארגנטינה), באולם חשוך מאוד, וברזולוציה בינונית שמזכירה את הדור הראשון של הופעות הדיוידי מסוף שנות ה-90. רק כאן, בדיוידי ההונגרי, אפשר לראות את המופע ולהבחין בכל הפרטים הקטנים, ולהנות מהרכב חשמלי מלא (להבדיל מהדיוידי 'הונגריאן הורייזונס' שתיעד מופע אקוסטי מאותה שנה בדיוק).


Steve Hackett - Live Archive 04
Live Archive 04
גם הסאונד נשמע טוב יותר מכל הדיוידים הקודמים שהוציא האקט לאור. לחובבי הדיסקים, שאינם מתלהבים מצפייה סלונית בהופעות חיות, מומלץ להשיג את האלבום 'לייב ארכייב 04', דיסק כפול באורך 104 דקות, שהוא למעשה גרסת האודיו של הדיוידי. אבל הסיבה המרכזית לקנות את הדיוידי היא לראות את האקט, לעקוב אחרי אצבעותיו, ולהתפעל מן הטכניקה הקלאסית שלו. גם שאר חברי הלהקה מיומנים מאוד, ולחלקם יש אפילו טכניקה ג'אזית (בולט בעיקר אצל טאונסנד וגרגורי).


הקטעים הטובים ביותר במופע מתבררים רק לאחר כמה צפיות. הקטע השני, 'עמק המלכים' (Valley Of The Kings), מתמצת את הסגנון ההאקטי בחמש וחצי דקות אינסטרומנטליות. הביצוע הבימתי של 'הכלה המכנית' (Mechanical Bride) בעייתי, כיוון שהתאורה המהבהבת (אורות מסוג 'סטרוב') מונעת כל אפשרות לצפות בדיוידי בלי לחטוף שבץ. כדאי להשיג את גרסת האודיו כדי להתרשם מן הקטע הזה, שמצביע על השפעה ברורה מן האלבום הראשון של קינג קרימזון, בלי להישמע כמו גניבה מוסיקלית.


לעומת 'הכלה המכנית', הקטע האינסטרומנטלי 'אייס אוף וונדס' (Ace Of Wands) הוא האקט בשיאו הפרוגרסיבי הקלאסי: מלודי, מפתיע, וירטואוזי אך עדיין אלגנטי, בוגר ומאוזן לאורך כל הדרך. ההרכב של האקט תומך היטב בנסיון שלו ליצור תרכובת משכנעת בין רוק סימפוני וג'אז מעודן. היצירה, שהולכת אחורה בזמן לאלבום הסולו הראשון של האקט אמנם אינה ארוכה כמו האפוסים של ג'נסיס (6.5 דקות בלבד), אך יודעת לגולל סיפור-מסע שמפעיל את הדמיון, בלי להשתמש באף מילה.


הנסיון המקצועי הארוך של האקט הוביל אותו לתובנה, לפיה הוא לא יכול להתנתק מעברו הג'נסיסאי. הוא מאוד מודע לנטייתו של הקהל לדרוש קלאסיקות ג'נסיס אבודות, שרובן כלל לא בוצעו בג'נסיס החדשה, זו של פיל קולינס. לכן האקט ענה על הביקוש הצרכני הזה בנדיבות רבה מן המצופה. ראשית מופיע 'דם על הגגות' (Blood On The Rooftops) מן האלבום 'ווינד אנד וות'רינג', בביצוע נאמן למקור, מאוד בריטי ועדיין לא קר מדי. אוט'ול מוביל כאן את השירה ונכנס בחן לנעליו הגדולות-קטנות של פיל קולינס.


גם 'זבוב על השימשה' (Fly On A Windshield) מתוך 'דה לאמב' של ג'נסיס זוכה לייצוג קצר, אך משביע רצון. שיא הנוסטלגיה הג'נסיסית, שעלול לגרום למעריצי פיטר גבריאל למחות כמה דמעות, הוא הביצוע המקוצר והקטוע לפירת' אוף פיפת' (Firth Of Fifth) מתוך 'סלינג אינגלנד'. אפשר להרגיש בקלות את ההתרגשות של הקהל ההונגרי במהלך הסולו העדין והשברירי הזה של האקט.


מבחינה חזותית טהורה, הביצוע של 'דארקטאון' (Darktown) מתוך אלבום סולו של האקט בעל שם זהה מ-1999, הוא הדרמטי והמעניין מכולם, בצפייה התובעת ממתקי-עיניים להבדיל מסוכריות-אוזניים. האקט נהנה לגלם את דמות הערפד הירוק, ולא פעם מעדיף את המילה המדוברת על הליריקה המושרת; ב'דארקטאון' זה עובד הכי טוב בשביל הקול החלש של האקט, אבל בקטעים אחרים קצת פחות.


שני קטעים אהובים במיוחד מקריירת הסולו, שאותם האקט מנגן כבר עשרות שנים ברוב ההופעות שלו ('קלוקס' ו'ספקטרל מורנינגז', שניהם מ-1979) מסיימים את המופע, שננעל סופית בהדרן ג'נסיסאי למהדרין: לוס אנדוס (Los Endos) הבלתי-נמנע. התחושה בסוף המופע היא שקיבלנו מבט רב-זוויתי, עשיר וממצה מעולמו המוסיקלי של האקט: גיטריסט עם אוזן רגישה לדקויות, ומלחין מלומד שלא נכנע לטרנדים ולגריים. כל זאת, בלי לשכוח את ג'נסיס בדרך - אחרי הכל, איפה היה האקט בלעדי ג'נסיס?

לסיכום, הדיוידי של האקט מ-2004 הוא חויה אלגנטית, מרוסנת ואצילית. האקט ולהקתו לא יוצאים מגדרם, ומבצעים את המוסיקה של ג'נסיס והאקט בכבוד המגיע לה. הצופה מקבל 20 קטעים טובים, המייצגים באופן מוצלח את הקריירה המגוונת, הארוכה והמכובדת של האקט משנות ה-70 ועד היום. קשה לומר משהו רע על הדיוידי האיכותי הזה, שמחזיר את ערכו בצפיות חוזרות. האקט מוכיח כאן את חשיבותו לג'נסיס בגלל השילוב בין יכולת נגינה יוצאת-דופן ובין גישה אקלקטית (לקטנית) להלחנת מוסיקה, שלוקחת את הטוב מכל הסגנונות, בלי ליפול לוולגריות פופית. סטיב האקט הוא אחת הדמויות מעוררות-ההערכה ביותר ברוק המתקדם של ימינו, והדיוידי הזה מספק ראייה נוספת לכך.

הציון: 9/10





מה אומרים הציונים?

איך מחשבים כאן ציונים?

קריטריונים רלוונטיים:

חדשנות ("אף פעם לא שמעתי משהו כזה")

מורכבות ("אני בחיים לא הייתי חושב על דבר כל כך מתוחכם")

לחנים ("הם ממש יודעים לכתוב מנגינות")

עיבודים ("כל הכלים משתלבים נהדר")

הפקה ("איזה סאונד צלול יש לאלבום הזה")

טקסטים ("ממש משורר, הבחור")

ביצוע ("איך הם מנגנים, קשה להאמין")


ביקורות אלבומים נוספות...


אודות האתר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים / הספר

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il