רוק מתקדם - מדריך עברי - חזרה לעמוד ראשי
המדריך העברי לרוק מתקדם - חדשות, ביקורות, להקות, מאמרים, ראיונות, ביוגרפיות, קישורים - כל מה ש'פרוגרסיב'
רוק מתקדם > אמנים ולהקות חשובים > קנזס, נקטר, ויגואם, ארטי+מייסטרי

קנזס

Kansas

Leftoverture - Kansas
לפטאוברצ'ור
Leftoverture
הרכב הרוק המתקדם המפורסם והמצליח ביותר בארה"ב בשנות השבעים. ראשיתו ב-1970, במספר מוסיקאים עקשנים ממדינת קנזס, שרצו לשתף פעולה בלהקה שתהיה מעין סופר-גרופ, והצליחו לזכות בחוזה הקלטות עם לייבל גדול מניו-יורק ב-1974. מנהיגי ההרכב היו קרי ליווגרן (גיטרה ושירה) וסטיב וולש (קלידים ושירה). הסנובים של הרוק המתקדם האירופאי נוטים לזלזל בקנזס, לרוב לא בצדק.

קנזס הגשימה לפחות שתי מטרות משמעותיות, שכמעט אף הרכב אמריקני אחר לא הצליח בו:
א) הרחבת קהל היעד של הרוק המתקדם בארה"ב, על ידי איזון מדויק בין להיטי-רדיו מסחריים המושמעים עד היום (כמו הבלאדה השקטה והפשוטה 'אבק ברוח' (דאסט אין דה ווינד; באנגלית: dust in the wind), ולהיט ההארד-רוק 'קרי און מיי ווייוורד סאן' (באנגלית: carry on my wayward son), ובין יצירות שאפתניות ומורכבות יותר - גישה מפוכחת שאיפשרה לחשוף את המוסיקה הייחודית של קנזס בפני הקהל הרחב.
ב) הטמעה בריאה וחכמה של יסודות הפרוגרסיב הבריטי אל תוך מוסיקת הפולק-רוק של התרבות האמריקנית העממית.

Point of Know Return - Kansas
פוינט אוף נו ריטרן
Point of Know Return
רבים יטענו - ובמידה מסוימת של צדק - שהמוסיקה של קנזס מאופיינת בהשפעות בוטות מדי של ג'נסיס, ג'נטל ג'ייאנט, יס וגם קצת אמרסון לייק פאלמר. אך זו לא חבורה של חקיינים גסים, אלא מוסיקאים מוכשרים שידעו למכור פרוג להמונים. יצירות כמו 'מגנום אופוס' אינן נופלות ממיטב התוצרת הבריטית. כל זה היה נכון בערך עד 1979, השנה בה החלה קנזס להתדרדר ברמת הכתיבה וההלחנה.

למעלה מ-40 שנה לאחר היווסדה, קנזס ממשיכה להופיע בקצב גבוה, עם הרכב קצת שונה (בלי ליבגרן; בלי הכנר, רובי סטיינהרט; בלי הקלידן והסולן סטיב וולש). מאחוריהם כ-15 אלבומי אולפן, באיכויות משתנות. עם זאת, קיימת הסכמה לגבי שני האלבומים הטובים ביותר שלהם, שהוקלטו בסמיכות.

להקת קנזס היתה אמורה להגיע לישראל באוגוסט 2014, לראשונה אי-פעם, להופעה אחת בהיכל התרבות. היא היתה צפויה לבצע את הלהיטים הגדולים והשירים המפורסמים, בעיקר משנות ה-70. ההופעה בוטלה ברגע האחרון בגלל מבצע 'צוק איתן' בעזה. קנזאס החליטה שמסוכן מדי להגיע לישראל בזמן מלחמה. ספק רב אם תגיע לכאן בעתיד.







נקטר

Nektar

Journey To The Centre Of The Eye
Journey To The Centre Of The Eye
1971
חבורה של ארבעה בריטים, בהנהגתו של הגיטריסט רוי אלברייטון, שפתחו ב-1968 בקריירה מוסיקלית בעיר המבורג (גרמניה) דווקא. הם השתלבו יפה בתקופה הקריטית של תחילת שנות השבעים, בסיומה של המהפיכה הפסיכדלית, עליית המדע הבדיוני והשפעת הנחיתה ההיסטורית על הירח.

נקטר החלה כלהקה פוסט-פסיכדלית, התפתחה לרוק מתקדם קלאסי מלודי ומגובש - וסיימה בתור 'עוד להקת הארד-רוק טובה'. בגרמניה הצליחו במיוחד, וגם בארה"ב אהבו אותם, בעיקר בגלל גווני הפ'אנק והסול באלבומיהם.

כאשר הגיטריסט דייב נלסון משך לכיוונים מסחריים יותר, הצליל הייחודי של נקטר נחלש. חמשת אלבומיהם הראשונים, ביחד עם שני אלבומי הופעות חיות ושלושה אוספים בינוניים, הם עיקר המורשת שהותירו אחריהם.

Remember The Future
Remember The Future
1974
כמו להקות רבות ברוק המתקדם, גם נקטר חזרו לאחרונה לפעילות בלתי-רציפה, בעקבות עליית הביקוש לנוסטלגיה פרוגרסיבית ופסטיבלי פרוג באמריקה. אפשר גם למצוא לפחות שני מוצרי דיוידי שלהם, אחד מהם בהופעה חיה בגרמניה ב-2005.

נקטר תופיע לראשונה בישראל, במועדון רדינג 3 (נמל תל אביב) ב-10/10/15.










ויגוום / ויגואם / ויגוואם

Wigwam

להקת הרוק המתקדם הפופולרית ביותר בתולדות פינלנד. ויגוום הובילו את הסצינה הפינית בשנות השבעים, למרות שינויים דרמטיים בהרכבם. התקופה המעניינת-יותר היתה בשנים 1969-1974, כאשר שיתוף הפעולה היצירתי בין פקה פוהולה ויוקה גוסטבסון הרחיב את קהל המאזינים שלה לכל מערב אירופה. שני האלבומים הטובים ביותר של ויגוואם, לרוב הדעות, הם פריפורט (1971) וביאינג (1974).
Wigwam - Being
Being
Wigwam - Fairyport
Fairyport




ארטי אנד מסטיירי

arti & mestieri

Tilt - Immagini per un orecchio
Tilt - 1974
שילוב איטלקי ייחודי בין פיוז'ן ורוק מתקדם מלודי. ארטי ומסטיירי היו ה"מהווישנו אורקסטרה" של איטליה, ולפחות בתחילת דרכם היו מושפעים מספיק מרוק מתקדם כדי לנסות ולהיעזר בקווי הגבול המטושטשים שבין ג'אז, ג'אז-רוק ופרוגרסיב, וליצור תמהיל ייחודי משלהם. המתופף ההיפראקטיבי שלהם, פוריו צ'יריקו, נשמע כמו שיבוט של ביל ברופורד עם בילי קובהם; הסקסופוניסט נשמע כמו צ'רלי מריאנו; הגיטריסט לוקח את הטכניקה והאש של ג'ון מקלפלין, ומערבב אותה עם הקווים הנוקבים של רוברט פריפ; העיבודים מתפוצצים מרוב אנרגיה, חום, אופטימיות ויצירתיות.

שני אלבומי אולפן הוקלטו בשנים 1974-1975 ויצאו מחדש על דיסקים בשנות התשעים. בעקבות ההתעניינות הבינלאומית בלהקה, התאחד ההרכב מחדש ב-1999 והוציא אלבומים בהופעה חיה, קומץ אלבומי אולפן סבירים והרבה הוצאות מחודשות של חומרי העבר. חובבי פרוג-פיוז'ן איטלקי לא ירשו לעצמם להחמיץ את החומרים המקוריים משנות השבעים.




תגובות

***

הלאה ללהקות הבאות

אמנים ולהקות חשובים


אודות האתר / הספר / עמוד ראשי / חדשות ואירועים / ביקורות אלבומים / להקות ואמנים

Email: uribreitman@gmail.com

Mitkadem.co.il